ישראל תקפה בנמל בנדר אנזאלי שבים הכספי, נתיב סחר המאפשר לרוסיה להעביר לאיראן רכיבי כטב"מים ולעקוף את הסנקציות המערביות, כך דווח הבוקר (ראשון) בניו יורק טיימס. במקביל, ב"פוקס ניוז" מזהירים מומחים כי איראן מנצלת "שטח מת" בפיקוח הבינלאומי כדי לפתח נשק גרעיני מבוסס פלוטוניום.
8+בחודש מרץ האחרון תקפו מטוסי קרב ישראליים את נמל בנדר אנזאלי בים הכספי, פעולה שהוגדרה על ידי ישראל כאחת המשמעותיות ביותר נגד הצי האיראני. הדיווחים מצביעים על כך שאיראן ורוסיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בנתיב הימי הצפוני, שמשמש להעברת רכיבי נשק וסחורות חיוניות.
הדיווח ב"ניו יורק טיימס" מתאר הבזקי אור כתומים ועשן שחור סמיך שמילאו את האוויר בנמל בנדר אנזאלי. ישראל הודיעה כי השמידה את מרכז הפיקוד הימי של איראן ומספר כלי שיט בנמל הממוקם מאות קילומטרים מצפון למפרץ הפרסי. ה"ניו יורק טיימס" מציין כי הים הכספי הפך לנתיב סחר קריטי המקשר בין רוסיה לאיראן, ומאפשר להן לבצע העברות גלויות וסמויות.
8+גורמים רשמיים בארה"ב מסרו ל"ניו יורק טיימס" כי רוסיה שולחת רכיבי כטב"מים לאיראן דרך הים הכספי. המשלוחים הללו עוזרים לאיראן לבנות מחדש כ-60 אחוזים מארסנל הכטב"מים שאיבדה בלחימה האחרונה. ניקול גרז'בסקי, פרופסורית המתמחה באיראן ורוסיה, אמרה: "אם אתם חושבים על המקום האידיאלי לעקיפת סנקציות והעברות צבאיות, זה הים הכספי".
לפי ה"ניו יורק טיימס", נמל אוליה ברוסיה משמש כמרכז לייבוא אספקה צבאית מאיראן, וספינות בנתיב זה נוהגות לכבות את משדרי המיקום שלהן. בנוסף, מדווח העיתון על קיומה של תוכנית למסדרון סחר באורך 7,200 ק"מ מהים הבלטי לאוקיינוס ההודי, שמטרתו להימנע מנתיבי סחר מערביים.
8+אלכסנדר שרוב, ראש חברת "RusIranExpo" המסייעת ליצואנים רוסים, מעריך בריאיון כי נפח המטען העובר בים הכספי עשוי להכפיל את עצמו השנה. הוא מציין כי המשבר במצר הורמוז מסייע לחברות גדולות להתגבר על החשש מהסנקציות ולבחור בנתיב הכספי.
ראש איגוד תעשיות המזון של איראן מוחמד רזה מורטזאבי ציין כי ארבעה נמלים איראניים לאורך הים הכספי פועלים מסביב לשעון כדי להכניס אספקת חיטה, תירס, מזון לבעלי חיים ושמן חמניות. בנוסף, באוגוסט האחרון הודיע צבא אוקראינה כי הטביע ספינה רוסית בנמל אוליה, שלטענתו הובילה רכיבים לכטב"מים מסוג "שאהד" מאיראן. רוסיה הודתה רק שהספינה "נזוקה".
8+בתוך כך, שלט חוצות בטהרן מתאר את מצר הורמוז כשהוא סגור על פיו של הנשיא טראמפ – סמל להסתמכות האיראנית על נתיבים חלופיים בעקבות המצור האמריקאי. ויטאלי צ'רנוב מציין כי שני מיליון טון חיטה רוסית, שנשלחו בעבר לאיראן דרך הים השחור, עוברים כעת דרך הים הכספי בשל איום התקיפות האוקראיניות בים השחור.
הים הכספי הפך למרכז אסטרטגי לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. איראן השתמשה בנתיב זה כדי לספק לרוסיה תחמושת וכטב"מים מסוג "שאהד". ביולי 2023 רוסיה החלה לייצר את הכטב"מים בעצמה תחת רישיון איראני במפעל בטטרסטן. בספטמבר 2024 הטילה ארה"ב סנקציות על הספינה הרוסית MG-Flot בחשד להובלת טילים בליסטיים מטהרן למוסקבה.
8+המשמעות של הזירה הזו קריטית כי ארצות הברית אינה יכולה ליירט ספינות בים הכספי. לוק קופי ממכון הדסון הסביר ל"ניו יורק טיימס" כי עבור מתכנני המדיניות האמריקאיים, הים הכספי הוא "חור שחור גיאופוליטי". הפיצול הבירוקרטי בוושינגטון, שבו האחריות מתחלקת בין שלושה אגפים שונים במשרד החוץ ובין פיקוד אירופה לפיקוד מרכז, מקשה על המעקב אחר האזור.
הים הכספי מהווה מבוי סתום עבור ארצות הברית בשל שילוב של גיאוגרפיה סגורה ומגבלות משפטיות, שכן מדובר באגן יבשתי שבו זכויות השיט שמורות לחמש המדינות הגובלות בו בלבד. הפיצול הבירוקרטי בוושינגטון, המחלק את האחריות על האזור בין פיקוד אירופה לפיקוד מרכז, יוצר "חור שחור" מודיעיני המונע תגובה אמריקאית סדורה.
8+לעומת זאת, ישראל אינה נשענת על מצור ימי אלא על עליונות אווירית ותקיפות כירורגיות ארוכות טווח, המאפשרות לה להכות בנמלים איראניים כמו בנדר אנזאלי. עבור ישראל, מדובר בצורך אסטרטגי דחוף לקטיעת ציר האספקה הרוסי ששיקם כ-60% מארסנל הכטב"מים של טהרן, מה שהופך את הים הכספי מזירה "בלתי נגישה" ליעד צבאי הכרחי לבלימת ההתחמשות האיראנית.
אנה בורשצ'בסקיה ממכון וושינגטון סיכמה את המצב עבור ה"ניו יורק טיימס": "רוסיה ואיראן מצאו דרכים לעקוף את משטר הסנקציות. זו בדיוק הסיבה שהישראלים הפציצו את הנמל. הם הבינו שדרך נתיב הסחר הקטן והחשוב הזה, רוסיה יכולה לספק עזרה רבה לאיראן".
8+במקביל לחשיפת ציר הסחר הצפוני, "פוקס ניוז" מדווח על חשש גובר במערב מפני "נתיב הפלוטוניום" לפצצה. ג'ייסון ברודסקי, מנהל המדיניות ב-UANI, מסר ל"פוקס ניוז": "אני מאמין שכל עסקה מוצעת עם איראן צריכה להתייחס לנתיב הפלוטוניום לנשק גרעיני. ישראל תקפה את כור המים הכבדים באראק פעמיים בשנה האחרונה – ביוני 2025 ובמרץ 2026. המודיעין הצביע על כך שאיראן ניסתה שוב ושוב לשקם את המתקן גם לאחר ההפצצה".
הנרי סוקולסקי, לשעבר בכיר בפנטגון, התריע ב"פוקס ניוז" כי לאיראן יש מספיק פלוטוניום ליותר מ-200 פצצות גרעיניות. הוא קרא לניטור בזמן אמת של הכור בבושהר כדי לוודא שאיראן לא מסיטה דלק מוקרן לייצור נשק. לעומתו, הפיזיקאי דייוויד אולברייט הביע ספקנות ב"פוקס ניוז" לגבי השימוש בפלוטוניום מבושהר, וציין כי מדובר בפלוטוניום בדרגת "כור" שקשה יותר להפוך לנשק גרעיני בעל תפוקה משמעותית.
8+כמו כן, מומחים מסרו ל"פוקס ניוז" כי המצור של טראמפ לוחץ את איראן בצורה כה קשה, עד שקיים חשש שהמשטר משליך נפט לתוך המפרץ הפרסי כי אין לו יכולת למכור אותו או לאחסן אותו.
הנשיא האיראני, מסעוד פזשכיאן, ביקר במתקני הגרעין בטהרן ב-1 בנובמבר 2025, כחלק מהפגנת נוכחות מול הלחץ הבינלאומי. דובר מחלקת המדינה מסר ל"פוקס ניוז" כי איראן מפרה את התחייבויותיה לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני בכך שאינה משתפת פעולה באופן מלא עם סוכנות האנרגיה האטומית.
8+הנרי סוקולסקי ציין כי הפעם האחרונה שפקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית ביקרו בבושהר הייתה ב-27 באוגוסט 2025. הוא הדגיש כי הממשל האמריקאי יכול לעקוב אחר תנועות הדלק המוקרן באמצעות לוויינים או כטב"מים, כפי שנעשה ב-2012.
החשש בקהילת המודיעין הוא שאיראן תנצל את ההתמקדות הבינלאומית באורניום כדי לפרוץ לנשק דרך פלוטוניום. אנדריאה סטריקר מ-FDD ציינה ב"פוקס ניוז" כי רוסיה התעקשה שאיראן תאפשר לפקחים לחזור לבושהר לאחר התקיפות ביוני 2025, וכי הפיקוח התחדש באוגוסט האחרון. עם זאת, היא הדגישה כי ארה"ב חייבת להתעקש על איסור קבוע על עיבוד פלוטוניום בכל הסכם עתידי.
