למען האמת לא היה צורך בהודעת השב"כ על כך שאין ולא היה כל סיכון ביטחוני למדינה מצד יונתן אוריך בפרשת קטאר כדי לדעת שמדובר בפרשה מומצאת למן הרגע הראשון. הסימן הראשון והחשוב ביותר היה לוח הזמנים. הפרשה התפוצצה בדיוק שבועות בודדים אחרי שהחלו הדיווחים על כך שראש הממשלה מתכוון לפטר את ראש השב"כ רונן בר. בעדותו גם טען זאת נתניהו במפורש ובבג"ץ שרצה לקבוע שלא ניתן לפטר את בר בגלל הפרשה, הוכיח זאת ראש הממשלה בקלות, תוך טענה מפורשת שהפרשה נולדה כדי להפוך אותו למי שמנוע מלפטר את בר ולא להיפך. ברור שהפרקליטות וכתבי החצר שלה התעלמו מהממצא העובדתי הפשוט הזה.
4+הממצא השני, והדרמטי, היה בדבריו הברורים, פעם אחר פעם, בעשרות הליכי הארכת מעצר והארכת תנאים מגבילים, של השופט מנחם מזרחי. למרות תהיותיו וקושיותיו החוזרות ונשנות במה בדיוק חשוד אוריך, ואיפה ההוכחה שבדבריו יש מסוכנות או פגיעה במדינה, הוא פשוט לא נענה.
4+השלישי, הוא שהרשויות בארה"ב מנעו, באופן חריג ביותר, את עדותו של הלוביסט ג'יי פוטליק במסגרת חיקור דין שביקשו לעשות לו רשויות האכיפה בישראל תוך אמירה ברורה שלאחר שקיבלו לידיהם את הראיות והחשדות הגיעו למסקנה שאין לאשר חיקור דין מאחר שמדובר בחקירה פוליטית שאין בה דבר. למרות האמירה הדרמטית והמאוד חריגה, הרשויות והתקשורת בארץ התעלמו כמעט לחלוטין.
והרביעי, ואולי החשוב מכולם, הן העובדות עצמן. הרי כל המעורבים בפרשה סיפרו סיפור אחר לחלוטין מאלה שהופיעו בחשדות, ודבר וחצי דבר מתוכו לא רק שלא נלקח בחשבון בשום שלב, אלא שלא נמצא אף ממצא עובדתי אחד הסותר את הגרסה של כל המעורבים. החשדות כולם היו פייק מהתחלה ועד הסוף. סיפור מומצא שלא היה ולא נברא ושלא נמצאו לו שום תימוכין במציאות.
4+למי שלא עקב, או שאיבד את דרכו באמצע הדרך בתוך בליל הכותרות וההמצאות, הסיפור, כפי שהוא עולה מהמעורבים עצמם הוא כדלקמן: ג'יי פוטליק, המשמש בין הייתר כלוביסט של קטאר בתוך גבעת הקפיטול בוושינגטון פגש משפחות חטופים שביקשו ממנו לפעול באמצעות קשריו עם המדינה שהפכה למתווכת המרכזית מול חמאס לשחרור יקיריהם. פוטליק, שלא מקבל שכר עבור עבודות שמתבצעות על ידו מחוץ לתחומי ארה"ב, החליט להרים את הכפפה ולפעול בהתנדבות. אגב, באותה תקופה גורמים אחרים בארץ, כמו יאיר לפיד, נפגשו גם הם עם פוטליק ועם גורמים קטארים בתיווכו וביקשו מהם את אותה בקשה בדיוק- לפעול למען החזרת החטופים.
בהתייעצות עם יועץ תקשורת ישראלי בכיר, שעבד בעבר עם קטאר בפרויקט המונדיאל, ישראל איינהורן, התקשר פוטליק, שלקח עליו את המשימה בהתנדבות, עם אלי פלדשטיין. פלדשטיין עבד עבור פוטליק (ולא עבור קטאר) במשך תקופה שבזמן הזה היה גם מתנדב (לפי הגרסה שלו בראיון בכאן 11 לא ידע שהוא מתנדב וציפה לקבל שכר) במשרד ההסברה הלאומי. בשל חברותו הקרובה עם יונתן אוריך וגורמים אחרים בלשכת ראש הממשלה כמו טופז לוק וצחי ברוורמן, הגיע מעת לעת פלדשטיין גם ללשכה הנמצאת באותו בניין בו נמצא מרכז ההסברה.
4+בשלב מסוים, ואחרי שהחליף עורך דין, ניסה פלדשטיין לטעון שמי שהפעיל אותו באמת לא היה פוטליק אלא אוריך, ושהוא- אוריך, הוא שעבד עבור קטאר, אלא שגרסה זו לא נתמכה על ידי אף ממצא עובדתי ממשי. בפועל- לא בוצעה כלל, לא על ידי פלדשטיין ובטח שלא על ידי אוריך, שום עבודה עבור קטאר. אם כבר העבודה בוצעה עבור פוטליק שכאמור לקח עליו את התיק בהתנדבות לבקשת משפחות החטופים.
אותם גורמי תקשורת, שכנראה מתודרכים על ידי פטרוניהם במערכת אכיפת החוק, שיצאה מושפלת מכל הסיפור, מנסים להפיל כעת את התיק על ראש השב"כ החדש. כאילו דוד זיני הוא שעומד מאחורי חוות הדעת החדשה כי לא הייתה שום סכנה לביטחון המדינה על ידי אוריך. זו עזות מצח מסוג חדש. הרי מעולם לא הייתה חוות דעת סותרת, לא על ידי ראש השב"כ הקודם, שהיה שותף בכיר לתפירת התיק, ולא על ידי אף גורם אחר מגורמי הביטחון לרבות המוסד, שהוציא רק לפני כמה ימים חוות דעת דומה לפיה לא הייתה שום סכנה לביטחון המדינה.
4+למה חוות הדעת האלה דרמטיות? כי בלעדיהם אי אפשר להגיש כתבי אישום על סיכון ביטחון המדינה. מיהו הגורם המקצועי שיכול לטעון מסוכנות? היועמ"שית? פרקליט המדינה? מה להם ולביטחון. אז אם אין מסוכנות מה נשאר מהחשדות שאפשר להפוך לכתב אישום? כנראה שכלום ושום דבר. אוריך אינו עובד מדינה ולא ניתן להאשים אותו במרמה והפרת אמונים. כעובד פרטי, המוציא חשבוניות עבור עבודתו למפלגת הליכוד, מותר לו לעבור בעוד עבודות ולשרת עוד לקוחות. וזה בלי קשר לטענתו שכלל לא עבד לא עבור קטאר וגם לא עבור פוטליק. אגב, גם פלדשטיין עשוי לצאת כעת נקי לחלוטין. הטענות שכאילו התחזה לעובד לשכת ראש הממשלה, תדרך עיתונאים, ואפילו חיבר כתבים לשיחת רקע עם ראש הממשלה, ובמקביל עבד עבור קטאר, היא שאלה בתחום האתיקה, ולא עבירה פלילית. אין עברה בחוק לשקר. אם הייתה, היו צריכים לפנות כמה תאים מיוחדים לפוליטיקאים בכירים.
עוד מעט, כשתיגווע הפרשה הזאת לחלוטין בלא כלום, יהיו לא מעט גורמים, לרבות כלי תקשורת, שיצטרכו לבקש סליחה. מהחשודים. מראש הממשלה. ומהציבור הישראלי שהיה קורבן למסע שקרים מופרך בחסותם. אבל דאגה אין שום סיכוי שזה יקרה. הם כבר ימצאו את מי להאשים במסמוס החקירה, וסביר להניח שזה יהיה, שוב, מישהו שקשור בדרך זו או אחרת, לראש הממשלה.
