הגשת כתבי האישום בפרשת "בילד", ולמרות מסך העשן התקשורתי המנסה לצייר תמונה של פגיעה אנושה בביטחון, נדמה כי הציבור מתחיל להבין שהסיפור המרכזי אינו עצם הדלפת המידע. הסיפור האמיתי, המטריד והעמוק הרבה יותר, הוא המאמץ המכוון והשיטתי להסתיר מידע קריטי מראש הממשלה.
3+תחת הכותרות המרעישות על "סכנה למקורות" ו"פגיעה בביטחון המדינה", מסתתר מחדל חמור שחייב להדיר שינה מעיני כל אזרח: הניסיון למנוע מהדרג המדיני נתונים אסטרטגיים על כוונות חמאס, דווקא ברגעים המכריעים ביותר של המלחמה.
זוהי הסוגיה המהותית שבאופן תמוה, ואולי אף חשוד, נותרה מחוץ לטווח החקירה של גופי האכיפה. בזמן שכל המשאבים מופנים לרדיפה אחרי המדליפים, איש אינו שואל את השאלה המתבקשת: מדוע המידע הזה לא הגיע לשולחנו של ראש הממשלה בזמן אמת? מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לאינטרס הציבורי, המצריך בדיקה פלילית יסודית ולא פחות מכך – ועדת חקירה.
3+הפרסום ב"בילד", עם כל הכבוד לרעש התקשורתי שעורר, הוא משני בלבד לעומת עצם העובדה שגורמים במערכת הביטחון החליטו, על דעת עצמם, מה המנהיג הנבחר "צריך" או "לא צריך" לדעת.
העובדה שמערכת הביטחון, גם לאחר המחדל הקולוסאלי של ה-7 באוקטובר ולאחר שחשפנו את תרבות הסתרת המידע והזלזול בדרג המדיני שקדמה לו, ממשיכה להתנהל בחוסר שקיפות מוחלט – היא שערורייה שזועקת לשמיים.
3+לא ייתכן שבעיצומה של מלחמה רב-זירתית, ותוך כדי ניסיונות רגישים ומורכבים להבשלת עסקת חטופים, הדרג המבצעי יחליט למדר את הדרג המדיני ממידע שמשפיע ישירות על גורלם של חיי אדם.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מהניחוח הפוליטי העז העולה מהתנהלות הפרקליטות בפרשות הנלוות, ובראשן עניינו של יונתן אוריך. הניסיונות להרחיקו ממוקד קבלת ההחלטות ולפגוע בתפקודו נראים יותר ויותר כמו "סיכול פוליטי" מתוכנן היטב של דמויות מפתח במערך ההסברה והקמפיין של הליכוד.
3+נדמה שיש מי שמנסה להשתמש בכלים משפטיים כדי להשיג הישגים פוליטיים שלא הצליח להשיג בקלפי. אולם, חשוב להבהיר: המאמצים הללו לא יצלחו. אוריך, כחלק בלתי נפרד מהכוורת הקרובה, ימשיך להיות גורם מרכזי ומשפיע במערכת הפוליטית של נתניהו. הניסיון להנדס את המציאות הפוליטית דרך חדרי החקירות הוא פגיעה בדמוקרטיה, והוא לא ירפה את ידיהם של אלו שנבחרו לשרת את הציבור.
