אם נדמה את האינטראקציה בין ארה"ב לאיראן למשחק פוקר, פריצת המצור על ידי הצי האמריקני לא משולה לניצחון של טראמפ באחד מסבבי המשחק, אלא דומה יותר לסיטואציה שבה הנשיא פשוט חטף מידיה של איראן את הקלפים שלה.

לטהרן אין כמעט קלפים נוספים מעבר להורמוז, למעט, אולי, שיבוש השיט גם במצרי באב אל-מנדב – קלף חלש יותר משמעותית, שמימושו תלוי בהיענות של החות'ים, דבר שכרגע כלל אינו ודאי. זו הסיבה להתפרעות האיראנית בשעות האחרונות, ולמה שנראה כרגע כהחלטה נואשת להצית מחדש את האזור.
צריך להבין שעוד לפני האס ששלף היום טראמפ – פריצת המצור האיראני בזמן שהמצור האמריקני על הורמוז ממשיך לחנוק את איראן – מדינות המפרץ כבר הצליחו לשחוק בכ-25% עד 30% בקירוב את האפקטיביות של חסימת המצר.

הן עשו זאת באמצעות הזרמת מיליוני חביות נפט מדי יום בתשתית יבשתית, מבוססת צנרת, שעוקפת את הורמוז – כארבעה מיליון חביות של נפט סעודי לנמל ינבוע שבים האדום, ועוד כמיליון וחצי חביות של נפט מהאמירויות לנמל פוג'יירה במפרץ עומאן.
אם נניח שהחל מעכשיו הצי האמריקני ילווה מדי יום מכליות בודדות בלבד אל מחוץ להורמוז, הרי שבכל מכלית כזו יש בממוצע בין מיליון לשני מיליון חביות נוספות – וזה כבר מפחית משמעותית את האפקטיביות של הקלף האיראני.

המצור האיראני על הורמוז, שהיו מי שהיללו בתחילה כ"גאונות אסטרטגית", הולך ומתגלה כטעות גורלית שעשויה להביא בסופו של תהליך לקריסת המשטר. הנשיא טראמפ, שכל כך אוהבים ללעוג לו בחוגים מסוימים, הפך את הקערה על ראשם של האיראנים, והצמיד אליו את האקדח שהם ניסו לכוון כלפי אמריקה והעולם.
