המתיחות מול איראן עולה מדרגה ומיד עולה השאלה: איך נערכו האויבים שלנו בזמן הפסקת האש? איראן עדיין מחזיקה ביכולות שיגור של טילים בליסטיים כולל טילים עם ראש קרב מתפזר, וחיזבאללה, למרות המכות הקשות והירידה ביכולות, מחזיק ברקטות קצרות ובינוניות טווח.
2+בחודש וחצי של הפסקת אש, גם איראן וגם חיזבאללה ארגנו מחדש את ארסנל הנשק שלהם ואת יכולות השיגור שלהם, והם בונים על כך שאם תחודש המלחמה, תהיה להם אפשרות לבצע יותר שיגורים לישראל, לבסיסים אמריקאים באזור וגם למדינות המפרץ.
תפיסת האויב לא השתנתה: עדיף מלחמה מכניעה, ומלחמה מבחינתם הוא תרחיש שמגייס את העם האיראני, ובעיקר מייצר לחץ בינלאומי על ארה"ב, שמובילה את המלחמה, לעצור אותה.
2+איראן תרצה להפעיל את כל הפרוקסי שלה. מעבר לשיגורים שהיא תוציא, היא תפעיל מחדש את חיזבאללה שישגר גם לחיפה והקריות וגם לגוש דן, אבל היכולת שלהם מוגבלת וחושפת אותם.
איראן תנסה להפעיל את הפרוקסי, למשל החות'ים. ב"שאגת הארי" זה נכשל, אולי הפעם החות'ים כן יצטרפו. לכל זה אנחנו נערכים.
אבל לא רק האויב התארגן, גם האמריקאים ולא פחות חשוב מכך – גם אנחנו ערוכים במלא העוצמה בהגנה ובהתקפה. ראשית, תפיסת המודיעין היום מבוססת על ייצור מטרות עצימות יותר.
2+שנית, הניסיון שנרכש וההצלחות במבצע "שאגת הארי" הן הבסיס למערכה הבאה, בין אם תהיה נקודתית או מתמשכת. גם בהגנה אנחנו פרוסים טוב יותר, ומלאי המיירטים שלנו חודש אל מול אפשרות שאיראן וחיזבאללה ינסו לאתגר אותנו.
ב"עם כלביא" איראן הצליחה להוציא מטחים יחסית כבדים. אנחנו הפקנו לקחים וב"שאגת הארי" הצלחנו להחזיק את איראן על ממוצע של 10-12 שיגורים ביממה.
כעת אנחנו חוזרים מוכנים וערוכים יותר גם לאפשרות שאיראן היא זו שתבחר לפוצץ את הכלים ולפתוח במכת פתיחה משולבת.
