הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית התכנסה היום (שני) לדיון חירום דחוף על מנת לבחון את הזינוק באלימות בקרב בני הנוער. הדיון נפתח בדבריה הקשים של אסי צ'קול, בת דודתו של דסטאו צ'קול ז"ל שנרצח בבאר שבע לפני שבוע בלבד.
3+אסי צ'קול תקפה את מערכת המשפט והאכיפה מול חברי הוועדה: "הילדים שרצחו את דסטאו הם בני 14 ו-16. מערכת החוק מתייחסת אליהם כאל ילדים ואני שואלת – האם בגלל שהם קטינים דסטאו הוא פחות נרצח? האם הכאב של המוות שלו כואב פחות כי מי שדקר אותו הוא נער?".
צ'קול המשיכה בדרישה לשינוי חקיקתי: "ברגע שמישהו מחליט לתכנן רצח בדם קר, הוא ויתר על הזכות להיקרא ילד. גיל 14 לא יכול להיות 'שכפ"ץ' שנותן חסינות על רצח. יש תחושה של הפקרות קשה ברחובות; בני נוער מסתובבים עם סכינים ותחושת חסינות כי הם יודעים שאין הרתעה ואין אכיפה".
3+עוד פנתה צ'קול למחוקקים באזהרה: "איפה הנוכחות של המשטרה במוקדי הסיכון בשכונות? אנחנו דורשות צדק לדסטאו וענישה מקסימלית שתזעזע את המדינה. מי שרוצח כמו מבוגר שיישפט כמו מבוגר. אם לא נשנה את הדברים, זה רק עניין של זמן עד שהאלימות הזו תדפוק בדלת שלכם. אל תעברו לסדר היום על דם של נער שנשפך ברחוב".
נתונים חדשים ומדאיגים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדיון חשפו כי לאחר שנים של ירידה רצופה, חלה בשנה האחרונה עלייה חדה במספר התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים. מהנתונים עולה כי בשנת 2024/25 נפתחו תיקים ליותר מ-6,200 בני נוער חשודים, זינוק משמעותי לעומת כ-5,400 בשנה שקדמה לה. כחמישית מכלל העבירות בתיקים אלו הוגדרו כעבירות אלימות פיזית חמורות.
3+נצ"מ אבי אוחיון, רמ"ח נוער ומשפחה במשטרה, הודה ביושר כי הנתונים המעודדים שהוצגו בסוף שנת 2024 היו מטעים, שכן הירידה בכמות התיקים נבעה מצמצום האכיפה והעיסוק המשטרתי בנוער ולא מירידה בפשיעה עצמה. בעקבות המצב, הודיע אוחיון כי המפכ"ל החליט להכניס את הטיפול בנוער למדדי הליבה של התוכנית המבצעית ולתגבר את נוכחות השוטרים בשטח.
במהלך הדיון נמתחה ביקורת על שחרור חשודים במעשי אלימות למעצר בית, תופעה שיו"ר הוועדה ח"כ קטי שטרית הגדירה כ"הפקרת הציבור לפצצות מתקתקות". שטרית הדגישה כי ללא שיתוף פעולה הדוק ורציף בין משרדי החינוך, הרווחה, המשרד לביטחון לאומי והפרקליטות, לא ניתן יהיה לבלום את ההידרדרות. היא הבהירה כי אם המערכות לא יפעלו בתיאום מיידי, הרצח הבא הוא רק עניין של זמן, ודרשה להקים שולחנות עגולים שיעניקו מענה הוליסטי לכל נער במצוקה כדי למנוע ממנו להגיע לעולם הפשיעה.
3+מצד גופי הטיפול והחינוך עלתה תמונה קשה של מחסור בתשתיות מניעה. נציגת משרד החינוך, אינה זלצמן, ציינה כי האחריות לאלימות אינה מונחת רק לפתחם של בתי הספר, אלא נובעת גם מהשפעות המרחב הדיגיטלי והרשתות החברתיות, וקראה להורים לקחת אחריות על עיצוב הגבולות של ילדיהם.
במקביל, איגוד העובדים הסוציאליים ופורום הפסיכולוגיה הציבורית התריעו על קריסת המערך הטיפולי. נטען כי העומס על העובדים הסוציאליים אינו מאפשר טיפול מעמיק, וכי זמני ההמתנה הארוכים לפסיכולוגים במערכת הציבורית מונעים איתור מוקדם של בני נוער בסיכון, מה שמותיר את המערכת במצב של "כיבוי שריפות" בלבד לאחר שכבר בוצעו מעשי אלימות.
