accessibility-icon
share-icon
צילום: קנבה
צילום: קנבה

עדות מימי משה? פסל של המלך המקראי התגלה בצפון מצרים

אפרת ברינר

אפרת ברינר

טז אייר ה'תשפו (03.05.26)

14

182

like

1

dislike

ארכיאולוגים במצרים חשפו פסל עצום המזוהה עם המלך רעמסס השני, השליט המזוהה על ידי היסטוריונים רבים עם סיפור יציאת מצרים • הפסל, ששוקל כשישה טונות, התגלה באתר "תל פרעה" שבצפון-מזרח קהיר ומספק הצצה נדירה לפעילות המלכותית באזור בתקופת הממלכה החדשה • סירובו של פרעה לשחרר את עם ישראל, הוביל לעשרת המכות, ליציאה ממצרים ולבסוף למעמד הר סיני שבו עמ"י קיבל את התורה והפך ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

משרד התיירות והעתיקות המצרי הודיע בשבוע שעבר על חשיפת פסל ענק באתר החפירות "תל פרעה" שבמחוז שרקיה, צפון-מזרחית לקהיר. הפסל, העשוי אבן, זוהה כדמותו של המלך רעמסס השני, שנולד בשנת 1303 לפנה"ס ונחשב לאחד השליטים המשפיעים והעוצמתיים ביותר בהיסטוריה המצרית. סירובו העיקש של פרעה, כפי שמתואר בספר שמות, מוביל לעשר המכות במצרים ומערערות את יסודות מלכותו, עד לנקודת השבירה שבה עם ישראל יוצא לחופשי בחיפזון ביד חזקה ובזרוע נטויה של הקב"ה.

עבור המורשת היהודית, פרעה אינו רק דמות היסטורית אלא סמל נצחי לעריצות שמתבטלת בסופו של דבר אל מול הכוח המוסרי והאמונה, כאשר סופו הגיע עם טביעתו בים סוף במהלך הנס העצום שעשה הקב"ה לישראל. הסיפור המקראי עומד במרכזו של המעבר מעם משועבד, לעם חופשי שעובד את ה' ונותר עד היום השיעור הגדול ביותר על הניצחון של הרוח על פני הכוח הפיזי המלווה אותנו מאז ועד היום בכל תקופות המשבר והשמחה.

הפסל שהתגלה מתואר על ידי גורמים רשמיים כבעל ממדים "מרשימים": משקלו נאמד בין 5 ל-6 טונות ואורכו עולה על 2.1 מטרים (מעל 7 רגל). למרות גודלו, מצב השימור שלו הוגדר כ"ירוד יחסית", שכן רגליו ובסיסו של הפסל חסרים. עם גילויו, הועבר הממצא באופן מיידי למחסני המוזיאון באזור סן אל-חג'אר לצורך עבודות שימור ושחזור דחופות תחת סטנדרטים מדעיים מחמירים.

רעמסס השני מוזכר לעיתים קרובות על ידי חוקרים כשליט המצרי האפשרי המופיע בספר שמות, על אף ששמו אינו מצוין במפורש בטקסט המקראי. על פי המסורת המקראית, פרעה סירב לבקשותיו של משה לשחרר את העם, דבר שהוביל לעשר המכות.

maximize-image
images-count1+
ארכיאולוגיה במצרים | צילום: קנבה

מוחמד עבד אל-באדי, בכיר ברשות העתיקות, ציין כי הפסל הועבר ככל הנראה בתקופות עתיקות מהעיר "פי-רעמסס" לאתר "תל פרעה", שנודע בעת העתיקה כ"אימט", כדי לעשות בו שימוש חוזר באחד מהמתחמים הדתיים באזור.

ממצא זה מצטרף לרשימה הולכת וגדלה של תגליות שהוכרזו לאחרונה במצרים. רק בסוף חודש מרץ נחשפו שמונה מגילות פפירוס נדירות בנות כ-3,000 שנה שתוכנן טרם פוענח, ובנוסף נחשפו שרידים של מתחם דתי עתיק בצפון סיני, המזוהה עם עיר מקראית המוזכרת בתנ"ך. גילוי הפסל מהווה ראיה ארכיאולוגית חשובה השופכת אור על היבטים של פעילות מלכותית ודתית באזור מזרח הדלתא לאורך תקופות שונות.

עקבו אחרינו גם ב-Google News