סערה באוניברסיטת חיפה: מרצים במכינה הקדם-אקדמית של המוסד טוענים כי הנהלת האוניברסיטה הודיעה על שינוי דרמטי בתוכנית הלימודים לשנה הקרובה, שבמסגרתו יבוטלו או יצומצמו משמעותית לימודי ההיסטוריה של ארץ ישראל והציונות כפי שהיו נהוגים עד כה.

לטענת המרצים, המהלך אינו מקרי. הם מצביעים על כך שההחלטה הגיעה בעקבות פניות של סטודנטים מהמגזר הערבי, המהווים את רוב המכריע (כ-80%) של הלומדים במכינה, שביקשו לשנות את התכנים הלאומיים הנלמדים. בעקבות פניות אלו, כך לטענתם, החליטה ההנהלה לבטל את הקורסים במתכונתם הנוכחית.
הסוגיה הגיעה לפתחו של מרצה לשעבר להיסטוריה של ארץ ישראל, נאמן כהן, שאליו פנו המרצים המודאגים. כהן פנה להנהלת האוניברסיטה בבקשה להבהרות, ותהה כיצד ייתכן שבלב מוסד אקדמי ישראלי מוסרים מתכנית הלימודים תכנים העוסקים בהיסטוריה של העם היהודי ובציונות.

בהנהלת האוניברסיטה השיבו לכהן כי לא מדובר בוויתור על תחומי ידע, אלא במהלך רחב של "גיוון תכני הלימוד" וריענון התוכנית במטרה להפוך אותה לאטרקטיבית יותר לקהלים שונים ולהגדיל את מספר הנרשמים. עוד נמסר כי משקלם של הקורסים המדוברים בתוכנית היה מצומצם ממילא, וכי מדובר בשינוי והתאמה בלבד.
אולם, המרצים אינם משתכנעים. "זה לא עוד שינוי טכני", הזהיר אחד מהם, "אלא ויתור על עיסוק בזהות ובהיסטוריה של המדינה דווקא בתקופה שבה שאלות של זהות ולאומיות נמצאות בלב השיח הציבורי".

גם בתנועת "אם תרצו" תקפו בחריפות את הפרסומים: "העובדות מדברות בעד עצמן. נמשיך להיאבק למען לימודי מורשת הציונות וההיסטוריה של עמנו במדינת ישראל".
באוניברסיטת חיפה דוחים את הטענות: "לא מיני ולא מקצתי. מדובר במהלך לגיוון תכנית הלימודים במכינה, ריענונה וטיובה תוך שמירה על התוכן והאטרקטיביות שלה, ולא בביטול של תחום לימוד כזה או אחר. אוניברסיטת חיפה הייתה ותמשיך להיות מוסד אקדמי מוביל בתחומי ההיסטוריה היהודית, לימודי הציונות ומדינת ישראל".
כך או כך, המחלוקת סביב תכני הלימוד במכינות הקדם-אקדמיות מציפה מחדש את השאלה הרגישה: עד כמה מוסדות אקדמיים צריכים להתאים את עצמם להרכב הסטודנטים – והאם יש קווים אדומים כשמדובר בתכנים הנוגעים לזהותה של המדינה.
