קרע עמוק בצמרת ההנהגה האיראנית מאיים לערער את יציבות המשטר: נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, ויו"ר הפרלמנט, מוחמד באגר קאליבאף, פועלים להדחת שר החוץ עבאס עראקצ'י בשל מה שהם מכנים "כפיפות מוחלטת" להוראות משמרות המהפכה, כך דווח הלילה (בין חמישי לשישי) בערוץ התקשורת האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל".

לפי מקורות המעורבים בשיחות בין הרשות המבצעת למחוקקת, עראקצ'י פעל בשבועיים האחרונים בתיאום מלא עם מפקד משמרות המהפכה, אחמד ואחידי, תוך שהוא מסתיר מידע קריטי מהנשיא ומתעלם מהנחיות הממשלה. פזשכיאן, שהביע חוסר שביעות רצון עמוק, הבהיר למקורביו כי אם המצב יימשך, הוא לא יהסס לפטר את עראקצ'י מתפקידו.
המאבק הנוכחי חושף כיצד עראקצ'י הפך לכלי שרת בידי משמרות המהפכה בניהול שיחות הגרעין, בעודו עוקף את סמכותו של הנשיא. מקורות המכירים את הפרטים טוענים כי עראקצ'י פעל בשבועות האחרונים פחות כשר המופקד על יישום מדיניות הממשלה ויותר כעוזר אישי של אחמד ואחידי, מי שנחשב כיום לדמות החזקה ביותר במשמרות המהפכה.

המשבר הגיע לשיאו בעקבות נסיעתו של עראקצ'י לאסלאמבאד ב-24 באפריל. עראקצ'י הגיע לפקיסטן לבדו כדי להגיש הצעה מטעם טהרן, מהלך שנועד לבסס את מנהיגותו במו"מ לאחר עזיבתו של קאליבאף. לפי הדיווחים, הצעתו של עראקצ'י נדחתה בסופו של דבר על ידי נשיא ארה"ב.
במקביל, המתיחות בין פזשכיאן לוואחידי אינה מוגבלת רק למדיניות החוץ. הדיווחים מצביעים על מחלוקות קשות בנוגע לניהול המלחמה והשלכותיה ההרסניות על הכלכלה האיראנית ועל פרנסת האזרחים. ואחידי אף הצהיר במפורש כי בשל המצב המלחמתי הקריטי, כל המינויים הניהוליים הרגישים יבוצעו וינוהלו ישירות על ידי משמרות המהפכה, תוך נטילת סמכויות מהנשיא.

הסערה הנוכחית היא שיאו של תהליך שהחל עם פיצולים פנימיים בתוך המשטר כבר בסוף חודש מרץ. במרץ 2026 החלו לצוץ דיווחים על חילוקי דעות חריפים בין הנשיא פזשכיאן למפקד משמרות המהפכה ואחידי על רקע ניהול המלחמה והמצב הכלכלי. פזשכיאן אך הביע תסכול מכך שהוא נמצא ב"מבוי סתום פוליטי מוחלט", לאחר שנשללה ממנו הסמכות למנות מחליפים לבכירים שנהרגו במהלך המלחמה.
באפריל, עראקצ'י ביקר באסלאמבאד והגיש הצעה שנדחתה על ידי ארה"ב. לפני הנסיעה, דווח כי קאליבאף התפטר מראשות צוות המשא ומתן לאחר שננזף על ניסיונותיו לכלול את נושא אנרגיית הגרעין בשיחות. בהמשך קבוצת מחוקקים המזוהה עם הפוליטיקאי הקיצוני סעיד ג'לילי סירבה לחתום על הצהרת תמיכה בצוות המשא ומתן בראשות קאליבאף, למרות תמיכה רחבה של 261 חברי פרלמנט אחרים.

הניסיון להדיח את עראקצ'י מסמל את מאבק ההישרדות של הדרג האזרחי באיראן מול השתלטות גוברת של משמרות המהפכה על מוקדי קבלת ההחלטות. אם עראקצ'י אכן יודח, הדבר עשוי לסמן ניסיון של פזשכיאן להחזיר לעצמו את השליטה במדיניות החוץ ובשיחות הגרעין. עם זאת, התעקשותו של ואחידי על שליטה צבאית במינויים רגישים מעידה כי המשטר נמצא בשינוי מבני עמוק, שבו הכוח הצבאי דוחק הצידה את המוסדות הנבחרים, מצב המחמיר את המבוי הסתום שבו נמצאת המדינה מול המערב.
