למרות שהחוק קובע במפורש שפנייה לבית דין רבני בנושאי ממונות תהיה אך ורק בהסכמת שני הצדדים – בתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ בדרישה לבטלו. בעתירה נאמר כי "חריגה מסמכות שיפוטית אינה עניין טכני – אלא פגיעה ישירה בשלטון החוק ובזכויות האזרח".
1+העתירה באה בדרישה "לקבוע גבולות לסמכותם של בתי הדין הרבניים, ולהורות על ביטול החלטות שניתנו תוך חריגה מהסמכות שהוקנתה להם בחוק", כלשונה.
בעתירה נטען כי "בשנים האחרונות מתרחבת פרשנות הסמכות של בתי הדין הרבניים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, תוך קבלת החלטות בעלות השלכות אזרחיות רחבות החורגות מגדרי הסמכות המוגדרת. מצב זה יוצר פגיעה ממשית בעקרון החוקיות, מערער את האיזון בין מערכות המשפט השונות, ועלול להוביל לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחי המדינה".
1+התנועה מדגישה כי "סמכות שיפוטית אינה יכולה להיות בלתי מוגבלת, וכי כל גוף שיפוטי – לרבות בתי דין דתיים – כפוף לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל, ובראשם שלטון החוק, הפרדת הרשויות והגנה על זכויות הפרט. עוד נטען כי המשך המצב הקיים עלול ליצור מסלול עוקף לבתי המשפט האזרחיים, לפגוע באחידות המשפט ולהחליש את ההגנה על האינטרס הציבורי".
בעתירה מבוקש מבית המשפט ליתן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא ייקבעו גבולות ברורים לסמכות בתי הדין הרבניים, וכן לבחון מתן צו ביניים שימנע המשך קבלת החלטות החורגות מהסמכות עד להכרעה בעתירה.
עו"ד ד"ר גאי כרמי, חבר הוועד המנהל, המייצג את התנועה לאיכות השלטון בעתירה, מסר: "מדובר בסוגיה עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני. כאשר גוף שיפוטי פועל מעבר לגבולות הסמכות שנקבעו לו בחוק – נפגע עקרון יסוד בדמוקרטיה. חשוב להבהיר כי שמירה על גבולות הסמכות אינה פוגעת במעמדם של בתי הדין, אלא מחזקת את אמון הציבור במערכת כולה. אסור לאפשר מצב שבו זכויות אזרח מושפעות מהחלטות שניתנו ללא בסיס סמכותי ברור".
