בשיחה עם כתבים היום (רביעי), הציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עמדה נוקבת בנוגע למערכה מול איראן ולמצבו של המשטר. הנשיא הבהיר כי המצור הכלכלי והצבאי הוא "גאוני" והדגיש כי איראן מצויה בנקודת שפל היסטורית, ללא הגנה אווירית או ימית, דבר שמותיר אותה ללא מרחב תמרון. טראמפ ציין כי על אף קיומן של שיחות טלפוניות עם הצד האיראני, המצור יימשך עד להשגת המטרה האסטרטגית של פירוק מלא של תשתית הגרעין.

במהלך הפגישה עם התקשורת, פירט הנשיא טראמפ את הערכתו למצב והשיב לשאלות הכתבים לגבי עתיד המצור והיחסים עם טהרן. כשנשאל עד מתי יאריך את המצור, השיב: "המצור גאוני, עכשיו הם צריכים לבכות ולהגיד שהם נכנעים. יש לנו שיחות איתם, אנחנו עושים את זה טלפונית וזה מאוד נחמד. כרגע לא תהיה עסקה אלא אם הם יסכימו שלא יהיה להם נשק גרעיני".
על ההתקדמות במשא ומתן: "הם עשו כברת דרך ארוכה – השאלה היא האם הם ילכו רחוק מספיק. לעולם לא תהיה עסקה אלא אם כן הם יסכימו שלא יהיו נשק גרעיני". לדברי הנשיא, "הכלכלה של איראן קורסת. הכסף שלהם חסר ערך. יש להם אינפלציה שאף אחד לא ראה כמותה מעולם. האם אתם חושבים שהם מצליחים במקום בו אין להם צי, חיל אוויר או מנגנוני נ"מ?".

בתוך כך, כתבנו לענייני איראן דרור בלאזאדה פרסם היום במהדורה כי המתחים במשטר הטרור האיראני נמשכים, וכעת מתנהל מאבק פנימי בין שתי מחנות במדינה: השמרנים נגד המתונים. את המחנה המתון מנהיג יושב ראש הפרלמנט האיראני קליבאף, שמאמין כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לא הולך להיכנע וכדאי להגיע להסכם במהרה. מנגד, מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, מוביל את המחנה השמרני, שבודק כעת אפשרויות תקיפה.
המתח הפוליטי סביב המעורבות האמריקנית במזרח התיכון היה נוכח היום (רביעי) בוועדת השירותים המזוינים של בית הנבחרים. בלב הדרמה עמדה הצהרתו המפתיעה של שר המלחמה פיט הגסת', שחשף כי מתקני הגרעין של איראן "נמחקו כליל" במתקפה אמריקנית במהלך השנה שעברה, אולם הבהיר כי המשטר באיראן לא זנח את תוכנית האטום. הצהרה זו עוררה זעם וספקנות מצד חברי קונגרס דמוקרטים, המטילים ספק בנחיצות המלחמה ובתוצאותיה האסטרטגיות.

בתוך כך, המערכת השלטונית באיראן עוברת טלטלה דרמטית מאז חיסולו של המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי בתחילת המלחמה מול ארה"ב וישראל. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי הרפובליקה האסלאמית כבר אינה מתנהלת סביב דמות דתית אחת שמחזיקה בסמכות עליונה, אלא סביב הנהגת חירום ביטחונית הנשלטת בידי משמרות המהפכה.
לפי הדיווח, בנו של חמינאי, מוג'תבא, נותר רשמית בראש המערכת אך בפועל משמש בעיקר כגורם המאשר החלטות שמתקבלות בידי הגנרלים ומפקדי הביטחון. שלושה גורמים המעורים בדיונים הפנימיים בטהראן טענו כי מרכז הכובד עבר למועצה העליונה לביטחון לאומי, ללשכת המנהיג העליון ולמשמרות המהפכה, שמנהלים כיום גם את האסטרטגיה הצבאית וגם את ההחלטות הפוליטיות המרכזיות.

במישור המדיני, טהרן חותרת לקדם מתווה של משא ומתן מדורג מול וושינגטון. לפי הצעה זו, סוגיית הגרעין תידחק לשלבים המאוחרים של הדיונים, וזאת רק לאחר סיום הלחימה והסדרת משבר השייט במפרץ. מנגד, ארה"ב מציבה תנאי נחרץ ודורשת להעמיד את תוכנית הגרעין במוקד המגעים כבר עם פתיחתם.
מומחים מעריכים כי הפערים העמוקים אינם מסתכמים במאבקי כוח גרידא, אלא משקפים את התחזקות משמרות המהפכה והקשחת עמדותיהם. הכוח הביטחוני באיראן, שהתעצם במהלך חודשי הלחימה, מוביל כיום קו ניצי ואגרסיבי יותר הן בזירה הפנימית והן כלפי חוץ.

חרף הלחץ הכלכלי והצבאי המסיבי שמפעילות ארה"ב וישראל, המשטר אינו מראה סימני קריסה. ההנהגה האיראנית נותרת ממוקדת בשימור מנופי לחץ אסטרטגיים – ובראשם השליטה במצרי הורמוז – במטרה לצאת מהעימות כשהיא מחוזקת מבחינה פוליטית וצבאית.
