איחוד האמירויות הודיע היום (שלישי) על עזיבתה המיידית את קרטלי הנפט OPEC ו-OPEC+. המהלך, שצפוי להיכנס לתוקפו ב-1 במאי הקרוב, מהווה לא פחות מרעידת אדמה גיאו-פוליטית שתשנה את מאזן הכוחות הכלכלי במזרח התיכון ובעולם כולו. מדובר בשינוי אסטרטגי של מדיניות המפרץ, המאותת על קרע עמוק בין אבו דאבי לריאד ועל רצונה של איחוד האמירויות למקסם את רווחיה הכלכליים ללא תלות בתכתיבים חיצוניים.

העיתוי של ההחלטה אינו מקרי וקשור ישירות למציאות הביטחונית והכלכלית המורכבת באזור. המלחמה עם איראן הובילה למחיקה של כ-8 מיליון חביות נפט ביום מהשוק העולמי, נתון שגרם לקריסת אספקה של כ-27% מהתפוקה הכוללת של OPEC בחודשים האחרונים.
בעוד שסעודיה והנהגת OPEC ניסו לשמור על רמת מחירים גבוהה באמצעות קיצוצי ייצור מתמשכים, איחוד האמירויות זיהתה הזדמנות אסטרטגית. לאבו דאבי יש כושר ייצור עצום שפותח בהשקעות של מיליארדי דולרים בשנים האחרונות, והיא אינה מוכנה עוד להותיר את הנפט שלה באדמה בזמן שהשוק זקוק נואשות לאספקה. עזיבת הקרטל מאפשרת לאמירויות למלא את הוואקום שהותירה איראן ולהזרים לשוק כמויות נפט ללא הגבלת מכסות.

המשמעות המדינית של המהלך היא סיום של ברית היסטורית בת עשורים. איחוד האמירויות, שהייתה מאז 1967 חברה מייסדת ובת ברית קרובה של סעודיה בתוך הארגון, מאותתת כעת שהיא כבר לא מוכנה להכפיף את האינטרס הלאומי שלה למדיניות הייצור והמחירים של ריאד.
ההחלטה מסמלת את הפיכתה של איחוד האמירויות לשחקנית עצמאית לחלוטין. מדובר בקרע ב"בלוק המפרצי" שבעבר דיבר בקול אחד. כעת, כשאבו דאבי יוצאת לדרך משלה, היא צפויה לנהל משא ומתן ישיר מול צרכניות האנרגיה הגדולות, בראשן סין והודו, תוך עקיפת המנגנונים המסורתיים של OPEC.

אחד המניעים המשמעותיים ביותר מאחורי המהלך הוא הרצון בגמישות כלכלית ומטבעית. כחברה ב-OPEC, האמירויות היו כבולות במידה רבה למערכת ה"פטרו-דולר". כעת, עם היציאה לעצמאות, נראה כי אבו דאבי מתכוונת להרחיב את השימוש בייואן הסיני ובמטבעות אחרים מסחר בנפט שלה. מהלך כזה צפוי לחזק את הקשרים הכלכליים עם המזרח הרחוק ולערער עוד יותר את מעמדו של הדולר בשוק האנרגיה העולמי.
ההשקעה של האמירויות בטכנולוגיות הפקה מתקדמות מאפשרת לה לייצר נפט בעלויות נמוכות משמעותית משאר חברות הקרטל. בראייתה של אבו דאבי, אין הגיון כלכלי בהגבלת ייצור מודרני ויעיל לטובת סבסוד מדינות עם תשתיות מיושנות או אינטרסים פוליטיים שונים.

בטווח הקצר, הודעה זו עשויה להרגיע חלקית את השווקים הלחוצים עקב המתיחות במצר הורמוז. הידיעה שמעצמת נפט כמו האמירויות תזרים כמויות גדולות ללא מגבלות מלאכותיות מבטיחה רמה מסוימת של יציבות באספקה. עם זאת, בטווח הארוך, המהלך עשוי להיות תחילת הסוף של OPEC כקרטל אפקטיבי. אם מדינות נוספות כמו כווית או עיראק יחליטו ללכת בעקבות האמירויות, היכולת של הארגון לווסת את מחירי האנרגיה העולמיים תיעלם לחלוטין.
