accessibility-icon
share-icon
קרפור | צילום:  REUTERS
קרפור | צילום: REUTERS

החיסכון הגדול או הטעיה בחסות המדינה? "הסל של ישראל"

ענת סימן טוב

ענת סימן טוב

י אייר ה'תשפו (27.04.26)

10

14

like

0

dislike

האם משרד הכלכלה "ניפח" את נתוני החיסכון ב-300%? ארגון "אמון הציבור" ועמותת ״הצלחה״, דורשות לעצור את קמפיין קרפור וחושפות את המספרים שמאחורי המכרז הממשלתי • למה הסל ה"מוזל" יקר יותר מהמותג הפרטי ברשתות אחרות ועלולה לייצר מצג שווא של חיסכון?


רוצה שנקריא לך?

מגישים

קמפיין "הסל של ישראל" שהשיק משרד הכלכלה יחד עם רשת קרפור מבטיח לצרכנים הישראלים בשורה של ממש – חיסכון של מאות שקלים וסל זול ב-30% מהממוצע בשוק. אלא שדרישה דחופה לעצירת הקמפיין שהגיש היום (שני) ארגון "אמון הציבור" עמותת ״הצלחה״, יחד עם ניתוח כלכלי מעמיק, חושפים תמונה שונה בתכלית. הנתונים שנחשפים בעתירה מראים כיצד ה"חיסכון" המרשים שהוצג לציבור נבנה על גבי מתמטיקה בעייתית והשוואות מחירים שאינן משקפות את המציאות בשטח.

רשתות מזון
maximize-image
images-count2+
רשתות מזון קרדיט: שאטרסטוק

ניתוח הנתונים של ארגון "אמון הציבור" חושף פער דרמטי בין הבטחות קמפיין "הסל של ישראל" לבין המציאות בשטח, ומעלה טענות קשות להטעיית צרכנים בחסות משרד הכלכלה. בלב המחלוקת עומד מצג החיסכון של 29% (כ-310 שקלים) שהוצג לציבור לפי הממצאים, נתון זה נופח באופן מלאכותי פי 6.5, שכן הוא התבסס על השוואה ל"מחיר שוק ממוצע" הכולל חנויות נוחות ופיצוציות יקרות, שבהן המחירים גבוהים ב-15% עד 25% מהרגיל.

לו היו משווים את הסל של קרפור לרשתות הדיסקאונט הגדולות – אלו שבהן הצרכן הישראלי הממוצע באמת מבצע את קניותיו – מצג החיסכון היה מתכווץ בכ-80% לשיעור של 4.5% בלבד, ובחלק מהמקרים אף נעלם כליל. הנתונים מראים כי במעלה מ-40% מהמוצרים שנכללו בסל "המנצח", ניתן למצוא מוצרי מותג פרטי ברשתות מתחרות שזולים ב-8% עד 15% מהמחיר המסובסד של קרפור. נראה כי משרד הכלכלה בחר מוצרים שבהם הפער מול המותגים הבינלאומיים היקרים נראה גדול, אך התעלם מחלופות זולות הקיימות בשוק מזה שנים ללא סבסוד ממשלתי.

מעבר למחיר המוצרים שבמבצע, הארגון מתריע על "אפקט פיתוי" שעלול להוביל להוצאה עודפת: סל קניות משפחתי ממוצע כולל כ-45 מוצרים נוספים שאינם נכללים בתוכנית הסבסוד, וביניהם מוצרים בסיסיים שבהם רשת קרפור יקרה בכ-12% לעומת רשתות הדיסקאונט האחרות. המשמעות היא שהחיסכון הנקודתי במוצרי הסל נבלע במהירות בתוך יוקר שאר העגלה, מה שהופך את המהלך הממשלתי למצג תיאורטי שעלול להתברר בסוף החודש כקנייה יקרה יותר עבור משק הבית.

רשת מזון בדיקת חשבון
maximize-image
images-count2+
רשת מזון בדיקת חשבון קרדיט: שאטרסטוק

אחת הנקודות המדאיגות ביותר בניתוח נוגעת למה שקורה מחוץ ל-100 המוצרים שבמבצע היא שהארגון מזהיר כי צרכנים שיתפתו להגיע לסניפים בעקבות הפרסום הממשלתי, עלולים לגלות שבחשבון הכולל הם משלמים יותר. הנתונים מצביעים על כך שבשאר אלפי המוצרים שאינם נכללו במכרז, רמת המחירים בקרפור עשויה להיות גבוהה בכ-12% בממוצע לעומת רשתות דיסקאונט אחרות. המסקנה של "אמון הציבור" ברורה: הצרכן הישראלי עלול למצוא את עצמו משלם ביוקר על מוצרים משלימים, מה שמבטל לחלוטין את החיסכון המובטח במוצרי הסל המסובסדים.

רשתות מזון קרדיט: שאטרסטוק
maximize-image
images-count2+
רשתות מזון קרדיט: שאטרסטוק

פגיעה בתחרות ודרישה לעצירה מיידית
מעבר לנתונים היבשים, העתירה תוקפת את עצם העובדה שהמדינה משתמשת בכספי ציבור כדי להריץ קמפיין שיווקי עבור רשת מסחרית אחת. מדובר בהפליה פסולה שפוגעת בתחרות החופשית ומטעה את הציבור לחשוב שמדובר ב"חותמת איכות" ממשלתית על כלל המחירים ברשת. בשל כך, דורש הארגון להפסיק לאלתר את השימוש בביטויים מוחלטים כמו "הסל הזול ביותר" או הצגת אחוזי חיסכון מנופחים, ולפרסם הבהרה המבהירה כי מדובר ברשימת מוצרים מצומצמת בלבד שלא בהכרח מייצגת את רמת המחירים הכללית.

עקבו אחרינו גם ב-Google News