סדרת הדוקו החדשה "אמברגו" מתארת את אחד המחדלים שהשפיעו באופן קריטי על ניהול המלחמה מאז טבח השבעה באוקטובר – מחדל החימושים. מיד עם פרוץ המלחמה, התגלה כי צה"ל סובל ממחסור חמור בתחמושת וציוד, מפגזים ופצצות ועד לטנקים ודחפורים. פערים אלו, כפי שאף העיד ראש הממשלה נתניהו, סיכנו ואף עלו בחיי לוחמים שנשלחו לקרב עם חוסרים משמעותיים. צפו בפרק הראשון.
2+הפערים הללו יצרו תלות מוחלטת של ישראל בארצות הברית, והכפיפו את ניהול המלחמה בשלביה הראשונים לגחמות הפוליטיות של ממשל ביידן, שעצר משלוחי נשק חיוניים. מצב זה הביא להתארכות המלחמה ולהתפכחות מאוחרת בצמרת המדינית והצבאית, שהבינה את הצורך הדחוף בהשגת עצמאות חימושית והשתחררות מתפיסות ביטחון מיושנות כמו "צבא קטן וחכם" והזנחת צבא היבשה.
2+יפתח רון טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, מעיד בסדרה על המחסור החמור: "היו לנו בעיות חימושים קשות בעיקר, דרך אגב, בחימושים שבהם צריך הספק גדול של ירי. למשל בארטילריה, למשל בתחמושת טנקים. אפילו בדברים הרבה יותר בסיסיים, בתחמושת האישית". הוא מוסיף כיצד קונספציית ההכרעה מהאוויר הובילה לצמצום כוחות היבשה: "למה צריכים כזאת כמות של טנקים? כולה היו לנו שלושה גדודי הנדסה סדירים. כפו עליי לסגור".
התלות בסיוע האמריקני התגלתה כחרב פיפיות. אלי בר און, חוקר ביצועים צבאיים, מסביר: "הנושא הזה של 3.8 מיליארד גורם לנו לבעיות קשות מאוד בתחום המדיני בארה"ב, כל הזמן אומרים לנו הנה אתם מקבלים כסף אמריקאי, פצצות אמריקאיות מפציצות את עזה אז חייבים להשתחרר מזה". הוא מדגיש את האבסורד: "ארה"ב סייעה לאוקראינה בשלוש השנים האחרונות, יותר ממה שהיא סייעה לישראל בשלושים שנה האחרונות".
2+הסדרה חוקרת לעומק את הכשלים שנחשפו, ומציגה את הפוטנציאל העצום של התעשיות הביטחוניות הישראליות כפתרון. המסקנה העולה מהתמונה כולה היא ההכרח להגדיל את העצמאות החימושית של מדינת ישראל ולהקטין ככל הניתן את תלותה בגורמים זרים, תוך התמקדות בתחומים הקריטיים ביותר שבהם לישראל יש יתרון יחסי משמעותי.
