קיר הנצחה גרנדיוזי נחשף היום (ראשון) בעיר משהד שבאיראן, המוקדש ל"שהידים" בולטים של המהפכה האסלאמית שמצאו את מותם בעימותים מול המערב. לתדהמת הקהילה הבינלאומית, בין תמונות המנהיגים המתים הופיע גם דיוקנו של מוג'תבא חמינאי – מי שירש את אביו ומוגדר כמנהיג המדינה הנוכחי.
A mural of prominent deceased leaders of the Islamic Revolution was unveiled in the city of Mashhad, Iran. For an unknown reason, Mojtaba Khamenei, Iran's current leader, was listed among the dead. pic.twitter.com/LpFJnyRCWo
— Joe Truzman (@JoeTruzman) April 26, 2026
הכללתו של מנהיג שאמור להיות בחיים בתוך רשימת ה"חללים" חושפת את הכאוס המוחלט השורר בשרשרת הפיקוד האיראנית, בזמן שהנשיא דונלד טראמפ לועג לטהרן וטוען כי הבכירים שם "נלחמים מי לא יהיה המנהיג" מחשש לחיסול מיידי.
חשיפת קיר ההנצחה בעיר משהד הפכה בתוך דקות לאירוע המביך ביותר של מערך התעמולה האיראני מאז ראשית השנה. הקיר, שנועד להלל את אלו שהקריבו את חייהם, מציג קולאז' ויזואלי של מנהיגי המהפכה הבולטים שהלכו לעולמם.

העובדה שמוג'תבא חמינאי הוכנס לתוך רשימת המתים בעודו מכהן רשמית כמנהיג העליון, מעידה על אחת משתיים: או שמדובר במחדל תעמולתי קולוסאלי הנובע מהתפרקות שרשרת הפיקוד, או שמשמרות המהפכה כבר הכריעו את גורלו של חמינאי כמי שאינו רלוונטי עוד למציאות השלטונית.
הדברים מתכתבים באופן ישיר עם דבריו של הנשיא דונלד טראמפ מאמש (שבת), שתיאר את האווירה בטהרן ככאוס מוחלט: "הם כנראה נלחמים על ההנהגה. בהרבה מקרים, אני חושב שהם נלחמים מי לא יהיה המנהיג כי חיסלנו שתי שכבות של מנהיגים". הופעתו של חמינאי על קיר ההנצחה בעודו בחיים מחזקת את התחושה שגם בתוך המשטר, חמינאי נתפס כ"שהיד בפוטנציה" או כרוח רפאים שאינה מחוברת עוד למציאות.

המבוכה בציור הקיר מתחברת ישירות לאופן המסתורי שבו חמינאי מנהל את המדינה. הסיבה שעד כה לא פורסם שום מסר מצולם ממנו היא החשש העמוק שלו להיראות פגיע או להישמע חלש בשידור. במקום זאת, הוא מנהל את המדינה בשיטת מחתרת פרימיטיבית: ההודעות אליו מועברות בכתב יד בלבד, בתוך מעטפות חתומות.
רשת מסועפת של שליחים הנעים במכוניות ובאופנועים בדרכים צדדיות מעבירה את המסרים עד למקום מחבואו, וההנחיות שלו חוזרות באותה דרך בדיוק. בשל המצור הביטחוני והחשש לחייו, הוא האציל בפועל סמכויות שונות לגנרלים, אולם גם פלגים רפורמיסטיים ולא רק קיצוניים לוקחים חלק בדיונים הפוליטיים, כך דווח ב"ניו יורק פוסט".

מקורביו של חמינאי – חוסין טאאב, מוחסן רזאי ומוחמד-באקר קאליבאף – מוגדרים כיום כ"משולש הכוח" של קבלת ההחלטות. הדיווחים מדגישים כי הארבעה רואים זה בזה עמיתים שווי מעמד ולא כפופים לחמינאי, מה שמצביע על שחיקה דרמטית במעמדו של המנהיג העליון.
על פי הדיווחים, המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי, שרוי כיום במצב של נכות תפקודית הנובעת מהסגר מרצון וכפייה בתוך מתחמים תת-קרקעיים מבוצרים. מצבו הנפשי מתואר כ"שביר ביותר", תוך שהוא מפגין סימנים של חרדת חיסול תמידית המכתיבה את כל סדר יומו.

חמינאי הבן חושש ש"חפרפרות" בסביבתו ינסו להרעילו. כל פריט מזון המוגש לו עובר סדרה ממושכת של בדיקות רפואיות על ידי צוות מיוחד, מה שמוביל לירידה במשקל ולמתח נפשי גבוה. הוא אסר על הכנסת כל מכשיר אלקטרוני לסביבתו, מחשש שמיקומו יזוהה מהאוויר. הדבר גורם לכך שהוא מנותק ממידע בזמן אמת ותלוי לחלוטין במסמכים כתובים המגיעים אליו בדיליי של שעות.
מוג'תבא אינו הריבון שקיווה להיות. הוא נמצא תחת השגחתו של הגנרל אחמד וחידי, ששולט בגישה אליו. חמינאי הפך למעשה לאסיר בתוך מערך ההגנה של עצמו, כשהוא חי בפרנויה תמידית שגורלו יהיה זהה לזה של אביו – בעוד שמחוץ לבונקר, אנשיו כבר מתחילים להנציח אותו כמת.

כזכור, שיאו של האבסורד השלטוני בטהרן נרשם במהלך טקס ההסמכה הרשמי של מוג'תבא חמינאי, שנעדר באופן מוחלט מהבמה המרכזית באירוע שאמור היה לסמן את תחילת כהונתו. במקום המנהיג בשר ודם, הציבו בכירי משמרות המהפכה דמות קרטון בגודל טבעי שלו, אליה הצדיעו בכירי הצבא והמשטר במפגן שנראה כלקוח מסרט סוריאליסטי.
היעדרות זו אינה מיוחסת רק לפרנויה ביטחונית או לחשש מתקיפה אווירית מיידית, אלא בעיקר למצבו הפיזי הירוד של חמינאי. הפציעות הקשות שספג בפניו וברגליו במהלך התקיפה שחיסלה את אביו ב-28 בפברואר הותירו אותו מצולק ומוגבל תנועתית, דבר שהפך את הופעתו הפומבית לבלתי אפשרית מבחינה תדמיתית ורפואית כאחד.
