אחד הדיונים הדרמטיים והרגישים ביותר שידעה המערכת המשפטית נפתח הבוקר (חמישי) בבית המשפט העליון. על הפרק: העתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת טבח ה-7 באוקטובר. מדובר בעימות חזיתי סביב סמכויות ליבה, המתרחש תחת אבטחה כבדה ולאור החלטה חריגה של השופטים למנוע את כניסת הקהל והמשפחות לאולם הדיונים.
מחוץ לאולם בית המשפט התקיימו עימותים מילוליים בין משפחות שכולות התומכות בוועדת חקירה ממלכתית מול אלו התומכים בוועדת חקירה לאומית.
הדיון נפתח בשאלת סמכות בית המשפט לדון בנושא, כאשר השופטים התעקשו שיש להם סמכות לכך.
השופטים הציבו סימני שאלה בפני נציגי הממשלה בנוגע להימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. השופט נעם סולברג פתח בקו ישיר ודרש מנציגי הממשלה לעמוד מאחורי הצהרותיהם הקודמות. סולברג הזכיר כי הממשלה עצמה הודתה בעבר שישנה הסכמה על הצורך בהקמת ועדת חקירה, וקבע כי כעת הגיע הזמן "לפרוע את השטר". הוא תהה בפני באי כוחה של הממשלה: אם החלטתם שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, מהי החלופה שאתם מציעים?

מנגד, עו"ד ראבלו, המייצג את הממשלה, הציג קו הגנה תקיף המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות. לטענתו, לבית המשפט אין כל סמכות חוקית לחייב את הדרג המדיני להקים ועדת חקירה, וציין כי מדובר בדרישה חסרת תקדים שאינה קיימת באף מערכת משפטית בעולם. ראבלו הדגיש כי הממשלה כבר קיימה דיון בנושא בהתאם להוראת בית המשפט והחליטה שלא להקים את הוועדה בשלב זה, ולכן כל התערבות נוספת משמעותה שבית המשפט מציב את עצמו בנעלי הממשלה – מהלך שמהווה פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי.
הוויכוח המשפטי העמיק כאשר השופט עופר גרוסקופף העלה טיעון עקרוני הנוגע לזכות הציבור לדעת. גרוסקופף תהה האם אין כאן פגיעה ביסודות המשטר כאשר ממשלה מחליטה שלא לחקור נושא ש"אינו נוח לה". הוא הדגיש כי בהיבט של בחירות דמוקרטיות, הימנעות מחקירה מונעת מהציבור מידע חיוני וקריטי לגיבוש עמדה פוליטית. על כך השיב עו"ד ראבלו באמצעות סקירה היסטורית של חוק ועדות חקירה, והזכיר כי כבר בעת חקיקתו עלתה השאלה האם הממשלה תרצה לחקור את עצמה. למרות זאת, המחוקק בחר במודע להשאיר את הסמכות בידי הרשות המבצעת כחלק מליבת תפקודה.

השופט גרוסקופף הבהיר כי למרות שאין עוררין על כך שזוהי סמכותה של הממשלה, אך טען כי תפקידו של בית המשפט הוא לבקר את שיקול הדעת שמופעל – או במקרה זה, שאינו מופעל. עו"ד ראבלו פתח באזהרה מפני חריגה מהסמכויות השיפוטיות, וחזר על כך שכל עוד אין פגיעה ישירה בזכויות אדם, אין מקום לכפות על הממשלה מהלך שנתפס כהתערבות פוליטית מובהקת ללא תקדים בארץ או בעולם.
נציג הממשלה רביליו טען שההתערבות של בג"ץ קיצונית וכי הממשלה עומדת למבחן הציבור. השופט סולברג אמר בתגובה: "אם כך לא הבנתי אדוני בחזרה על מה שנכתב בכתב שהמבחן הוא לא קיצוניות האירועים הכואבים והמצערים אלא קיצוניות החלטת הממשלה. האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? בפועל לא נעשה שום דבר".

השופט כבוב אמר כי "הקמת הוועדה הלאומית היא עקב לחץ העתירות ומאז הממשלה גוררת רגליים. אם היא הייתה מתקדמת לא היינו פה". גרוסקופף אמר גם הוא: "יש פה ממשלה שיש נושא שלא נוח לה לעסוק בו ולכן היא מחליטה שלא לחקור אותו ושמידע לגביו לא יהיה מונח בפני הציבור כשהוא בא לבחירות. האם זה לא נושא שביהמ"ש צריך להיות מוסמך להתערב בו כדי להניח בפני הציבור מידע שלם, כדי לגבש עמדה פוליטית?".
במהלך הדיון נרשמו עימותים: אב שכול התפרץ לדיון: "המחבלים רצחו את הבנים שלנו בחסות בית המשפט". משפחות שכולות נוספות ניסו לדבר, אולם השופט סולברג אמר: "שמענו, גברתי עד כאן בכבוד רב הכאב הוא נורא, אנחנו שותפים. מעתה ואילך רק עורכי הדין ידברו". בשלב מסוים משפחות שכולות ניסו לפרוץ לאולם – דבר שגרם לפינוי השופטים ולעצירת הדיון.

נציג הממשלה אמר: "אנחנו נמצאים בעיצומה של הפסקת אש שברירית, לא ניתן להגיד שהמלחמה הסתיימה. הממשלה סבורה שבמצב שבו הדרגים המדיניים והצבאיים בעיצומה של מלחמת קיום הם צריכים להתרכז בזה ולא להתייעץ עם עורכי דין". השופט יעל וילנר בתגובה: "שינוי דרמטי בהחלטת הממשלה. האם הממשלה סבורה שלא צריך לחקור היום?". נציג הממשלה חשף בדיון כי מתנהלים מגעים במעורבות ח"כים מהאופוזיציה להקמת ועדת חקירה.
בהמשך, הדיון נאלץ לעצור בשל ניסיון של הורים שכולים לפרוץ לאולם. השופטים הוצאו, כאשר משמר הכנסת פעל להחזיר את הסדר. סולברג: "הדיון הופסק משיקולי ביטחון, המשמר השתלט על האירוע וכעת נמשיך". יחד עם זאת במהלך טיעון של נציג היועמ"שית ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדיון והשופט סולברג דרש להוציא אותה מהאולם. שינוי כיוון דרמטי?. בהמשך, העותרים הטיחו בשופטים: "אתם צריכים להחליט לפי הדין ולא לפי הציבור". וילנר השיבה: "אתם אלה שהכנסתם את הציבור".

השופטת וילנר רמזה לנציג היועמ"שית: תהיה לנו בעיה להתערב בהחלטת הממשלה, אולי תסכימו למתווה שיפתור את טענותיכם. במהלך הדיון הדרמטי שנערך הבוקר בבית המשפט העליון, העלתה השופטת יעל וילנר הצעת פשרה לנציג היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ברמן, במטרה לעקוף את המבוי הסתום. וילנר הציעה כי הייעוץ המשפטי יסכים למתווה של "ועדת חקירה לאומית", במודל הפריטטי שהציעה הממשלה, גם ללא המתנה לחקיקה בכנסת, וזאת כ"רע במיעוטו" על מנת להתחיל את החקירה באופן מיידי.
אולם, נציג היועמ"שית סירב להצעה בתוקף, תוך שהוא עומד על כך שרק ועדה ממלכתית היא הגוף היחיד שיוכל להשיג את תכליות החקירה. לטענתו, מנגנון פריטטי (שוויוני בין קואליציה לאופוזיציה) עלול להוביל לשיתוק בקבלת החלטות ואף להוצאת שני דוחות נפרדים, מה שירוקן את החקירה מתוכן.

נציג היועמ"שית הדגיש בפני ההרכב כי העובדה שחלפו שנתיים וחצי מאז האסון ללא הקמת ועדת חקירה מובילה ל"שיבוש מערכות" ופוגעת ביכולת להגיע לחקר האמת. הוא השווה את המצב לוועדת וינוגרד, שהוקמה כחודש בלבד לאחר מלחמת לבנון השנייה. מנגד, השופט עופר גרוסקופף הקשה ותהה האם ניתן להתעלם מכך שהליך החקיקה להקמת ועדת חקירה לאומית החל בדצמבר, וכי יו"ר ועדת חוקה הצהיר על כוונתו לקדם את התהליך במושב הנוכחי. ברמן השיב כי המסגרת הנורמטיבית עדיין לא גובשה, וכל יום שעובר גורם לנזק בלתי הפיך ליכולת החקירה המקצועית.
זווית משפטית מורכבת נוספת עלתה מדבריו של השופט אלכס שטיין, שהודה כי ייתכן וישנו "פאול" של הממשלה באי-הפעלת חוק ועדות החקירה בזמן אמת. עם זאת, שטיין הטיל ספק ביכולת השיפוטית של בג"ץ להוציא צו אופרטיבי: "מי אנחנו שנגדיר את הצווים ונקבע את הסמכויות? אין לנו את היכולת השיפוטית לקבוע מנדט מקצועי-צבאי". דברים אלו משקפים את החשש של שופטי העליון מכניסה לנעלי הרשות המבצעת בנושאים שהם מובהקים לדרג המדיני והביטחוני.

השופטים הציעו נתיב חלופי: להשאיר את שאלת הקמת הוועדה ל"משפט הציבור" בבחירות הקרובות שייערכו בעוד מספר חודשים. השופט נעם סולברג ציין כי לצו שיפוטי בנקודת זמן כזו יש מחירים כבדים, ותהה האם לא עדיף שהוועדה תוקם על ידי הממשלה שתזכה לאמון הציבור לאחר הבחירות, דבר שיעניק לה לגיטימציה רחבה הרבה יותר. השופטת וילנר הוסיפה כי בערב בחירות, הציבור הוא זה שיאמר את דברו בנושא המדובר כל כך, וזהו למעשה היישום המיטבי של דמוקרטיה.
נציג היועמ"שית הזהיר מפני קו מחשבה זה, וטען כי מדובר בלו"ז שעלול לגרור את תחילת החקירה לעוד למעלה משלוש שנים מהאסון. לדבריו, המתנה לממשלה ה-37, שתקום רק זמן רב לאחר הבחירות, היא עיכוב שביטחון המדינה והציבור אינם יכולים להרשות לעצמם.

האב השכול איציק בונצל התפרץ לדיון: "אנחנו רוצים להשמיע את קולנו", סולברג בתגובה אמר: "שמענו תודה", וציין כי הכאב שלו לא שונה ממשפחות אחרות. לאחר התייעצות של השופטים ניתנו לאב השכול 3 דקות לטעון. בונצל אמר כי כל הסאגה הזו יכולה להסתיים תוך 5 דקות.
ההחלטה של השופט נעם סולברג למנוע את כניסת הציבור לדיון עוררה זעם רב, במיוחד לאור ההשוואה להתנהלות בכנסת. במשך שנתיים תמימות, ועדות הכנסת היוו בית למשפחות הנרצחים והחטופים. חברי הכנסת ידעו להכיל את הצעקות, את קריאות הביניים ואפילו התארגנויות של הפגנות קטנות בתוך הבניין – כל עוד לא חרגו מהפרעה ממשית. הכנסת אף הקצתה מתחם מיוחד למשפחות למנוחה והתאספות בתוך המשכן, מתוך הבנה שהקשבה לכאב היא חובה דמוקרטית.

בניגוד מוחלט לכך, בית המשפט העליון בוחר ב"סטריליות". ההחלטה של סולברג מגיעה שבוע בלבד לאחר שהשופט יצחק עמית חסם את הקהל בדיון על פיטורי השר בן גביר. הדיון ייערך בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים: נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. השופט יצחק עמית פסל את עצמו מהדיון בשל חשש לניגוד עניינים.
בלב המחלוקת עומדת הדרישה של העותרים והיועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, להקים ועדת חקירה ממלכתית שחבריה ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון. הממשלה, מנגד, מקדמת מתווה של ועדת חקירה לאומית, שבה הנציגים ימונו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בממשלה מביעים חוסר אמון מוחלט ברשות השופטת וחוששים כי ועדה ממלכתית תהיה מוטה פוליטית נגד הדרג המדיני.

בתגובה החריפה שהגישה הממשלה נטען כי לשופטים אין סמכות חוקית להתערב בנושא, וכי מדובר בפגיעה אנושה בהפרדת הרשויות. מנגד, בג"ץ כבר הוציא צו על תנאי, מהלך שמעביר את נטל ההוכחה לממשלה – שהיא זו שתצטרך לשכנע את השופטים מדוע לא להקים את הוועדה הממלכתית.
הוויכוח אינו על עצם הצורך בחקירה, אלא על מי יחזיק במפתחות לחקירת המחדל: בוועדת חקירה ממלכתית המודל של בג"ץ, נשיא העליון קובע מי יחקור. לממשלה אין שום השפעה על זהות החוקרים או על ההמלצות האישיות שעלולות להינתן נגד נבחרי ציבור. כאשר מדובר בשופט יצחק עמית, דמות שנויה במחלוקת הנתפסת כמוטה פוליטית במיוחד, גובר החשש כי מי שינה גם הוא יהיה פוליטי.

לעומדת זאת, בוועדת חקירה לאומית, המודל של הממשלה, מוצע מינוי פוליטי מאוזן בין קואליציה לאופוזיציה. הממשלה טוענת שזה המודל הנכון למנוע "עריפת ראשים פוליטית", בעוד המתנגדים טוענים שזו דרך של הממשלה לחקור את עצמה.
מאז אוקטובר 2023 דחתה הממשלה את הקמת הוועדה בטענה של "לא חוקרים בזמן מלחמה". ככל שהזמן עבר, בג"ץ הגביר את התערבותו: הוא עצר בצו ביניים את חקירת מבקר המדינה בנושא והוציא צווים שהעמידו את הממשלה בעמדת התגוננות. הדיון, שיועבר בשידור חי אך ללא קהל, עשוי לקבוע תקדים היסטורי: האם בג"ץ יכפה על הממשלה להקים את מנגנון החקירה בניגוד לחוק?
