בית המשפט העליון מצא שיטה: אחרי שיצחק עמית חסם כניסת קהל בבג"ץ בן גביר בשבוע שעבר, מחרה מחזיק אחריו נועם סולברג שקיבל את אותה החלטה לגבי בג"ץ ועדת חקירה ממלכתית. נוח להם לשופטים להיות מצד אחד במרכז המהומה הפוליטית, במקום הכנסת, אבל מהצד השני לנסות להישאר סטריליים. ללא הפרעות, וללא חיכוך עם הציבור.
2+אלא שבמקרה של סולברג ההחלטה להוציא מראש את הקהל מהדיון על וועדת החקירה הוא שערורייתי בהרבה. מדובר בדיון הנוגע בציפור הנפש הפנימית ביותר של כמה מהמשפחות השכולות, מכל הצדדים, שתכננו לבוא לדיון, להסתכל לשופטים בעיניים, ולשאת את אשר על ליבם בפניהם, גם אם לא לכולם יהיה זכות דיבור בדיון עצמו. גם לאלה התומכים בוועדת חקירה ממלכתית, כפי שדורשים העותרים, וגם לאלה המעוניינים בוועדת חקירה שוויונית לאומית, כמו שמעוניינת להקים הממשלה, יש זכות מלאה לבוא מחר לבית המשפט ולזעוק את זעקתם, בין שהיא דוממת ובין אם תפרוץ בקול רם.
2+| צילום: יונתן זינלד, פלאש 90
במשך שנתיים הגיעו משפחות שכולות ומשפחות חטופים כמעט לכל אחת מוועדות הכנסת. צעקו, הרימו קול, זעקו מדם ליבם, או עשו פוליטיקה קטנה, זה לא משנה. קולם נשמע והכנסת, כמי שאמונה על ייצוג הציבור על כל גווניו, אפשרה זאת. לא פעם אחת או פעמיים. שנתיים תמימות. חברי הכנסת ידעו שכל דיון בכל וועדה יפתח בלפחות שעה של רשות דיבור לנציגי המשפחות. לא כולם אהבו את זה. אבל הבינו שזה מחויב המציאות. יתרה מכך, הכנסת אף הקצתה מתחם מיוחד למשפחות לשעות המנוחה והתאספות. ובדרך כלל נהגה באורך רוח וסבלנות גם כאשר נשמעו קריאות ביניים וגם כאשר בתוך הבניין התארגנו מעת לעת הפגנות קטנות- כל עוד אלה לא חרגו מהפרעה ממשית לעבודה התקינה במשכן ולנהלי משמר הכנסת.
2+אבל בית המשפט ממשיך להתבצר. בשבוע שעבר מפני פעילי ימין שהתכוונו למחות על ההתערבות שבפיטורי שר, והפעם מפני משפחות שכולות. אין בושה גדולה מזו, פגיעה מעקרון השיפוטי העליון של מראה הצדק יחד עם עשיית הצדק, והוכחה ניצחת לאלה הטוענים נגד בית המשפט שרמת ניתוקו הולכת וגוברת. העובדה שבפער של שבוע מתקבלות שתי החלטות זהות, על ידי שני שופטים שונים, מלמדת שזו רק ההתחלה. הקביעה החריגה של אתמול היא כבר הנורמה של מחר. מגדל השן שבנו השופטים לא גבוה דיו כנראה עבור מי מהם, והם פועלים להרחיק אותו ולהגביה אותו עוד ועוד. לשפוט בעניינים ציבוריים מובהקים ועם סמכות מובהקת של הממשלה, בפיטורי שר כמו גם בהקמת וועדת חקירה, אבל להעיף החוצה את הציבור. אין תהום שבית המשפט הזה, בהובלת יצחק עמית, לא נפל אליה, אבל הבור הנוכחי הוא, לפי שעה, העמוק שבהם. הבעיה הגדולה שיש עוד לאן להידרדר, וכמעט שאין ספק שזה מה שאכן יקרה.
