פורסם לראשונה הערב (ראשון) בחדשות 14: לפני כמעט שנתיים וחצי, התפרסמה כתבה ב'מעריב' עם ציטוטים חסויים שהודלפו מדיון מסווג של ועדת החוץ והביטחון בעניין המלחמה. בדיקה שבוצעה במשכן ע"י קצין הכנסת העלתה, כי האדם היחיד שעיין בפרוטוקול ממנו דלף המידע, הוא חבר הכנסת קריב, שעיין בו פעמיים, ויומיים לפני פרסום הכתבה.
2+קריב גם סימן במרקר, עט ועיפרון חלקים בפרוטוקול, אותם אלו שפורסמו בסופו של דבר. בינואר 2024 פנה יו"ר הכנסת אוחנה בתלונה רשמית ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לחקור, וביתר שאת כשמדובר באירוע ברור ומובהק כל כך. היועצת מרחה את הזמן עשרה חודשים, ואז, באוקטובר של אותה שנה, שוב פנה אוחנה במכתב חריף והאשים את מיארה בכך שהיא מנסה לקבור את התיק. מיארה סחבה ומרחה חצי שנה נוספת, ואז סופסוף נחקר קריב באפריל 2025.
2+מאז חלפה שנה נוספת של סחבת מוחלטת. וכעת פנה שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו' לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות וכתב: "חרף פרק הזמן הממושך והבלתי נתפס, לא התקבלה כל הכרעה ברורה בעניינו של החשוד. שיהוי של מעל שנתיים בטיפול בתיק העוסק בביטחון המדינה ובטוהר המידות של נבחר ציבור הוא בלתי סביר בעליל, פוגע אנושות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ומעלה תהיות קשות באשר לעצמאותה וליעילותה של הפרקליטות".
2+גליק חושף כי כבר פנה בעבר לנציב בפרשה אחרת שקשורה אף היא לקריב והאחרון מצא את תלונתו מוצדקת. כלומר, השיטה היא למסמס ולמרוח ואז לסגור את התיק בשקט כעבור כמה שנים. ההיגיון שעומד לכאורה מאחורי הפרקטיקה הנפסדת הוא, כי במידה וייסגר במהירות תיק בעל פרופיל תקשורתי גבוה, תתחולל במהרה סערה ציבורית. כך, לאחר שהתיק "מתיישן" בקלסרים וההד נשכח, ניתן לסגור ולקבור את התיק בקלות יתרה.
לא מן הנמנע כי את אותו הדבר עושה מיארה גם בפרשות מתוקשרות אחרות שעלו לאחרונה לכותרות, כאשר תקוותה היא שהציבור פשוט ישכח.
