הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ראשון) דיון מיוחד לציון יום הזיכרון, שעסק במצבן של משפחות החטופים שהוכרזו כחללים. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, פתחה את הדיון ואמרה: "מאחורי המספרים יש שמות, פנים, חיים שנגדעו, ומשפחות שלא חדלו לאהוב – ולא חדלו להיאבק".
2+במהלך הדיון נשמעו עדויות קורעות לב של בני המשפחות, שתיארו קריסה כלכלית ונפשית ותחושה של חוסר אונים מול המדינה. רישל צרפתי, אמו של אופיר צרפתי ז"ל, סיפרה בכאב: "עמדתי מול קברו של בני 3 פעמים. המדינה לא טרחה לומר לי שאני מקבלת ילד בתשלומים". איילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו ז"ל, הוסיפה בדמעות: "אני שבר כלי שלא מצליח לקום. ביום שבני חזר הרגשתי כאילו הכניסו שואב אבק לגוף שלי ושאני ריקה מבפנים".
דוריס אילוז, אמו של גיא אילוז ז"ל, שיתפה כי היא אינה מוכרת כנפגעת פעולות איבה ומתקשה להתקיים. "אין לי כל תמיכה, אני לא מצליחה לקרוא יותר מארבעה משפטים ברציפות", אמרה. רובי חן, אביו של איתי חן ז"ל, סיפר על הקריסה הכלכלית: "מחזורי העסק שלנו ירדו ב-80%. אני מרגיש ששיגרו אותנו ליקום מקביל בלי שום עוגנים".
2+אמונה ליבמן אחותו של אליקים ליבמן ז"ל שיתפה: "אחי התקשר מהנובה ואמר שיורים עליהם וביקש שתגיע עזרה. הוא נשאר לטפל בפצועים. הראו לנו סרטון שלו נחטף לעזה. אמרו לנו בסוף שהוא נשרף באמבולנס. אני פה לייצג את המשפחה שלנו ואחים של משפחות החטופים. יש התמודדות קשה. אני עו"סית עם שני תארים ואני ובני משפחה נוספים מובטלים ולא מצליחים לחזור לעבודה. כרגע אנחנו לא מוכרים כמשפחת חטופים רשמית על ידי מדינת ישראל. חיינו כ-210 ימים במחשבה שהוא חטוף".
ראש מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים, אל"מ (במיל') ירון כהן, הגיב לדברים ואמר: "יש אולי תחושה שהאירוע נגמר, ובמובנים מסוימים אנחנו מבינים שהאירוע רק מתחיל. יש משפחות שנחשפו לטרור פסיכולוגי מתמשך". כהן הבהיר כי מי שלא שהה בעוטף בבוקר ה-7 באוקטובר אינו מוכר אוטומטית כנפגע פעולות איבה, אך ציין כי ניתן לקבל סיוע משפטי בנושא.
