יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, שחל היום (שלישי), הביא רבים לפקוד את בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ולהתייחד עם זכר הנופלים. לצד ההתכנסות הפיזית, וכחלק מהמאמץ להנציח את יקיריהם שנפלו בטרם עת, משפחות שכולות הוציאו שירים שנועדו להשאיר את סיפורם חי גם לאחר האובדן. בפרויקט מיוחד, אתר C14 קיבץ את השירים ויצר פלייליסט לרגל יום הזיכרון, המאגד בתוכו את הקולות, המשפטים שאפיינו את החללים ובעיקר הגעגוע המתגבר של המשפחות.
שאולי גרינגליק ז"ל – 'לוח זכרונות'
מיכל גרינגליק, הקדישה את הסינגל החמישי שלה 'לוח זכרונות' לאחיה, שאולי ז"ל שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בעת היתקלות עם מחבלים. בין מילות השיר המצמררות המשקפות את עוצמת הגעגוע בצל האובדן הקשה – חלק בלטו במיוחד: "מאז אותו היום את כל הרגשות דחקתי לקצה, איך חלום כמו שלנו התנפץ כל כך מהר אל תוך מסך עשן לבן? אתה מצאת לך מקום, אני נשארתי כאן…תגיד לי, גם אני בסוף אמצא מקום בין כל האחרים?".
4+שאולי גרינגליק, בנם של רות וצבי, נולד ברעננה וגדל כילד שלישי מבין חמישה אחים. אוהביו תיארו אותו כ"אדם מאיר ומיוחד, בעל שורשיות עמוקה ואהבת הארץ מאין כמוה". מיד עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', ביקש להתגייס ולקחת חלק בהגנה על הבית. שאולי ז"ל ניחן בכישרון מוזיקלי, ונהג לשיר ולנגן בגיטרה בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו. בני משפחתו שיתפו בעבר כי "הפסנתר היה מרכז הבית".
במהלך הלחימה זומן לאודישן בתוכנית ריאליטי, ובאחת החופשות שקיבל הגיע להיבחן על מדים. לאחר שעבר את השלב הראשון, היה עליו להחליט האם הוא מצטרף לתמרון הקרקעי בעזה ופורש או עובר לתפקיד עורפי על מנת להמשיך בתוכנית. בעוד המ"פ שלו ביקש שיגשים את חלום חייו, שאולי ז"ל קיבל את ההחלטה לפרוש מבלי להתייעץ.
כשבועיים לאחר השידור, שאולי ז"ל פרסם פוסט בו הודיע על הפרישה: "דמיינתי את השנה הזאת אחרת, שנה של שאיפות והגשמת חלומות. עכשיו אני חי חלום ישן, להילחם בשביל המדינה. חלום חדש ואחר יצטרך לחכות קצת. מבטיח להמשיך להילחם על המדינה הזאת שאני אוהב וגם על החלומות שלי בעתיד. כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להילחם בחושך עד שנראה את האור".
רס"ם דניאל אלוש ז"ל – 'חי באנשים'
הזמר הראל מויאל שחרר את השיר "חי באנשים", שנכתב לזכרו של רס"ם (במיל') דניאל אלוש ז"ל, לוחם ומפקד ביחידת יחידת החילוץ 669 של חיל האוויר, שנפל בהתרסקות מסוק במהלך משימת חילוץ בדרום רצועת עזה. דניאל ז"ל שהשתחרר משירות חובה, בחר לחזור ולהתנדב ליחידתו מתוך תחושת שליחות עמוקה, אהבת אדם ורצון להציל חיים.
הראל מויאל נענה לבקשת המשפחה להנציח את יקירם מתוך חיבור אישי עמוק: "דניאל אלוש ז"ל היה לוחם אמיץ ואדם עם לב ענק. אני מקווה שהזיכרון שלו יישאר חי, וכל מי שמאזין יוכל להרגיש את האור והאהבה שהוא הפיץ סביבו. זו זכות גדולה עבורי לבצע את השיר הזה ולהיות חלק מהנצחתו, להביא את סיפורו ולגעת בלבבות דרך המוזיקה".
4+בין השורות המצמררות בשיר: "כְּמוֹ שֶׁחָיִיתָ בָּעוֹלָם, אַתָּה עוֹד חַי בַּלְּבָבוֹת, וְכָל חִיּוּךְ שֶׁל הַיְּלָדִים, מֵצִיף בי אלף זִכְרוֹנוֹת. הָיִיתָ יֶלֶד שֶׁל הַיָּם, עֵץ נָטוּעַ בָּעוֹלָם, אוֹהֵב תָּמִיד בְּמַעֲשִׂים – כִּי לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה מִלִּים".
טל אילון ז"ל – 'גיבור שלי'
הזמרת מיקה שדה נפגשה עם מזי, אלמנתו של טל אילון ז"ל, שנפל בשבעה באוקטובר בעודו מפקד על כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה. מתוך המפגש המרגש והשיח בין השתיים נולד השיר 'גיבור שלי': "תמיד תישאר הגיבור שלי, החיוך שלך מוביל אותי בשביל. איך תמיד ידעת להיות קשוב, להפוך את החידות לשדה פרחים. בתוך הלב האור שלך מאיר".
השיר יצא כחלק מפרויקט ההנצחה 'הומיה' שמטרתו שימור זכר הנופלים דרך המוזיקה והאמנות. כל ההכנסות מהפרויקט מוקדשות להמשך הנצחתם. הזמרת מיקה שדה שיתפה: "היה לי חשוב להנציח גם את החיים היפים והאהבה העמוקה שקדמה לאסון – כפי שנשקפו אליי דרך עיניה של מזי. הזוג ממש נכנס לליבי וליווה אותי במשך זמן רב. זו הייתה חוויה רוחנית עמוקה".
טל אילון ז"ל היה בנם של ליאורה ודב, אח להדס, דקל ורון, בעל למזי ואב לגלי רועי ורותם. בגיל שלוש עבר עם משפחתו לקיבוץ כפר עזה ועם סיום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידת 'שמשון'. בחלוף השנים הפך לדמות מרכזית, ונבחר להיות חבר בהנהלת הקיבוץ, חבריו אף כינו אותו "הקפטן של הכפר".
4+בבוקר שבעה באוקטובר טל ז"ל הבין שהאירוע חריג, ואמר למשפחתו להישאר בממ"ד: "זה לא יום להיות גיבורים". באומץ לב, פילס את דרכו לנשקייה ורץ לחלק את הנשק לחברי כיתת הכוננות. טל נלחם בשבילי הקיבוץ בנחישות ובגבורה, בעוד כדורי המחבלים שרקו סביבו. הוא הכווין כוחות, תדרך את חברי כיתת הכוננות, והתקשר לרבש"ץ של קיבוץ סעד הסמוך כדי לעדכן אותו. לאחר שנורה מאש מחבלים ונפצע באורח קשה, ביקש מחבריו שלא ינסו להצילו, אלא ימשיכו להילחם. גם בשניות האחרונות לחייו נתן הוראות, עד שקולו נדם.
רס"ן נתי אלפסי ז"ל – 'גיבור של החיים'
רס"ן נתי דוד אלפסי ז"ל שירת כסמג"ד בגדוד 202, חטיבת הצנחנים, ונפל בקרב מירי נ"ט על בית בו שהה במהלך תקיפה בחאן יונס, בן 27 בנופלו. בשבעה באוקטובר, במהלך חופשת החג אצל משפחתו, נתי שלא היה בתפקיד עזב הכול הצטייד בציוד ונשק והצטרף ללחימה. משפחתו הוציאה להנצחתו את השיר 'גיבור של החיים'.
נתי ז"ל נולד וגדל במגדל העמק בן לחדוה ומימון, אח בכור לנווה ירין ושירה. בעל מסור לשחר ואב אוהב לאיתן יוסף. כבר מגיל צעיר ידע שהוא רוצה לתרום למען המדינה וכבר בכיתה ט' הצטרף לתוכנית 'אחריי' לכושר קרבי. בשנת 2014 התגייס לחטיבת הצנחנים שם סיים מסלול לוחם ושירת בכל תפקידי הפיקוד ממ"כ ועד לתפקידו האחרון כסמג"ד. נתי ז"ל היה מפקד נערץ על ידי פקודיו ודמות ללמידה וחיקוי ע"י חבריו ליחידה.
בין המילים המצמררות בשיר: "עם כל האור שלך, הפכת לכוכב שמלווה ושומר גם מרחוק, עם החיוך שלך שאי אפשר למחוק, אותו חיוך שנשאר רק בתמונות, חיים שלמים הפכו לזיכרונות".
רס"ר אליעזר בוצר ז"ל – 'אורחים לרגע'
הזמר אליעזר בוצר ז"ל, בנם של מרים צפורה ואהרון, אח ליסכה, דוד, ידידיה, הודיה, אביטל ועטרת. בעלה של נעה, ואב ל-8 ילדים, התגייס לצה"ל כחודש לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ושירת בחיל הגנת הגבולות. אליעזר ז"ל נפל בעת שירותו בגיל 43 בלבד. הוא היה אחד האמנים הייחודיים והמעניינים בקהילה הדתית שהצליח לעשות קרוס אובר גם לקהילה החילונית.
4+השיר 'אורחים לרגע' נכתב על ידי אליעזר ז"ל והזמר עקיבא בהמשכים, מתוך מפגשים אקראיים של חברותא. אלמנתו של אליעזר ז"ל, נועה סיפרה: "כשנאלצתי לבשר לילדים שלנו על הנורא מכל, אלה המילים שיצאו ממני בזעקה: 'זה לא הסוף, זו התחלה'. מתוך אלפי השירים שאליעזר השאיר, השיר הזה נשכח מזיכרוני, כששמעתי אותו שוב, כמה שבועות אחרי שהחיים התהפכו, שיפשפתי את האוזניים כמה פעמים כדי להיות בטוחה. אליעזר שלח לנו רמזים אל עבר העולם שבא".
הזמר עקיבא שיתף גם הוא: "השיר נכתב יחד עם אליעזר בוצר ז"ל שהיה חבר קרוב
חברותא ובן שיח לתורה עומק והתפתחות. לפני כמה שנים כשהיינו שכנים בנווה צדק ברגע מיוחד בחג הסוכות לפנות בוקר על הגג בסוכה המיוחדת שלו מול הים אליעזר הביא כמה שורות שביחד הפכו לשיר. כשאני קורא את הטקסט במבט לאחור אני מבין שיש לו אופי כמעט נבואי שכאילו מרגיש את שעומד להתרחש". לדבריו, העבודה על השיר הייתה מסע לא קל, "כמו לחפור בפצע שלא הספיק להגליד".
סמ"ר אור כץ ז"ל – 'שביל של אור'
סמ"ר אור כץ ז"ל, בנם של איריס וירון ואחיהם של שירן, מתן ושקד היה בעל חיוך כובש וצחוק מתגלגל. כל דבר שעשה תמיד היה בלב שלם, בצניעות וללא ציפייה לגמול. אור ז"ל שירת כלוחם בגדוד "שמשון" של חטיבת כפיר ובמהלך ההכשרה יצא לקורס חובשים. במסגרת פעילות מבצעית בעיר בית לאהיה שבצפון רצועת עזה, נורה טיל RPG לעבר הכוח שלו ופגע בו פגיעה ישירה. אור נהרג במקום.
השיר 'שביל של אור', שנכתב על ידי אלישבע רז, מתאר את דמותו יוצאת הדופן של אור ז"ל: "עֵינָיו הָרַכּוֹת, רָאוּ רַק הַטּוֹב וְעָטְפוּ אֶת רֵעָיו בְּחֶמְלָה. לִבּוֹ הַשָּׁלֵם חָפַץ לְהַעֲנִיק לְלֹא תְּנַאי, כִּי מְלָאוֹ אַהֲבָה". הדאגה, התמיכה, הנתינה והאהבה ללא תנאי היו חלק בלתי נפרד ממנו.
4+במהלך שירותו הצבאי קיבל שתי תעודות הצטיינות. עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הוקפץ לגבול הצפון. מספר חודשים לאחר מכן עבר לחברון ואז לרצועת עזה. "אם יקרה לי משהו, זו זכות ליפול על קידוש השם בגבורה ולמען המולדת", אמר. לאחר מותו, גילתה המשפחה שהשאיר אחריו ארבע מילים פשוטות, המכילות עולם שלם, אותן ליווה באימוג'י לב: "תהיו בשמחה תמיד תמיד".
