בחודש מרץ האחרון עמד המשק הישראלי תחת צילו של מבצע "שאגת כארי", מערכה שגרמה לעסקים רבים לסגור את שעריהם והובילה לירידה חדה באמון הציבור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (חמישי) את מדד אמון הצרכנים לחודש זה וחושפת תמונה מורכבת של חוסר ודאות כלכלי עמוק.
3+הנתונים החדשים מראים כי מדד אמון הצרכנים עומד על 19%-. מדובר בהמשך ישיר למגמת ההחרפה בתחושות הציבור, לאחר שבינואר עמד המדד על 16%- ובפברואר על 17%-. המדד, שנע על סקאלה שבין פסימיות מוחלטת לאופטימיות גדולה, משקף את העובדה שהשילוב בין המצב הביטחוני לזעזוע הכלכלי נותן את אותותיו בכיס של כולנו.
הדאגה העיקרית של הישראלים ממוקדת כעת בעתיד הקרוב מאוד. המאזן הבוחן את הציפיות למצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה נחלש משמעותית, ובמקביל, התחזיות לגבי עתידה הכלכלי של המדינה נותרו קודרות עם מאזן שלילי של 26%-. חוסר הביטחון הזה מתורגם ישירות לירידה בצריכה, כאשר המדד מצביע על רתיעה משמעותית של הציבור מביצוע רכישות גדולות, כמו מוצרי חשמל ורהיטים.
3+פילוח הנתונים חושף פערים חברתיים עמוקים שהתחדדו במהלך החודש האחרון. בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית המדד עומד על 13%-, בקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה פסימיות עמוקה במיוחד עם ערך של 43%-. גם רמת ההשכלה משחקת תפקיד בחוסן הכלכלי: בעלי תעודה אקדמית מגלים אופטימיות יחסית לעומת חסרי תעודת בגרות שחשים פגיעים בהרבה. באופן מעניין, בקרב בעלי תעודת בגרות או השכלה על-תיכונית נרשם ערך חיובי של 18%.
3+בזירה הבינלאומית, ישראל מוצאת את עצמה כיום בחלק הפחות אופטימי של מדינות ה-OECD. עם מדד של 19%-, אנחנו ניצבים בשורה אחת עם מדינות כמו הונגריה ואיטליה, ורחוקים מהיציבות שמפגינות מדינות כמו פולין או ספרד. עם זאת, מצבנו עדיין נחשב טוב משמעותית מזה של יוון, שסוגרת את הרשימה עם פסימיות קיצונית. נכון להיום, מדד אמון הצרכנים היחסי המשקף את המצב בהשוואה לעשור הקודם, עומד על 78 בלבד.
