איראן נמצאת תחת מצור דיגיטלי חסר תקדים באורכו ובחומרתו. מאז תחילת המלחמה בסוף פברואר 2026, המדינה מנותקת מהרשת הבינלאומית במשך למעלה מ-48 ימים רצופים, זאת במטרה למנוע מהאזרחים גישה למידע וכן תקשורת לארגון התקוממויות. מדובר ביותר מ-1,100 שעות של נתק. לפי ארגון "NetBlocks", העוקב אחר שיבושי רשת בעולם, זו ההחשכה הדיגיטלית הארוכה ביותר שתועדה אי פעם ברמה הלאומית.

רוב האזרחים באיראן מוגבלים לשימוש ברשת המידע הלאומית הפנימית בלבד. גישה לאתרים ושירותים בינלאומיים כמו גוגל, יוטיוב, אינסטגרם ווואטסאפ נותרה כמעט בלתי אפשרית. המצור הדיגיטלי גובה מחיר כבד מהמשק האיראני. העלות הכלכלית המצטברת של הניתוק מוערכת עד כה בכ-1.8 מיליארד דולר.
בימים האחרונים, החלו להצטבר דיווחים ראשוניים על שינוי קל במצב. אתרים איראניים כמו "GadgetNews" ו-"Kalanshahr" דיווחו על "סימנים ראשונים" לחזרת הגישה למנוע החיפוש של גוגל, לאחר כ-45 ימי חסימה. משתמשים באזורים מסוימים מדווחים על גישה חלקית ומסוננת מאוד, אך המצב אינו אחיד בקרב כל ספקי האינטרנט ובכל חלקי המדינה.

למרות הסימנים הראשוניים לשיפור בגזרת גוגל, הממשלה האיראנית לא פרסמה כל הודעה רשמית על שיקום האינטרנט הבינלאומי. השחור הדיגיטלי נמשך ברובו הגדול. הגישה לרשת העולמית נותרה מוגבלת, בלתי יציבה ונתונה לפיקוח הדוק. איראן ממשיכה להתנהל תחת מצור תקשורתי המבודד אותה מהעולם החיצון בשיאה של המערכה הצבאית.
השלטונות באיראן ניתקו את האינטרנט כחלק מאסטרטגיה של "החשכה תקשורתית" שנועדה להשיג שליטה מוחלטת בזרימת המידע. המטרה המרכזית הייתה למנוע מאזרחים לתעד ולהפיץ תיעודים של המתרחש בתוך המדינה, ובמקביל למנוע תיאום של מחאות או התארגנויות נגד המשטר דרך רשתות חברתיות כמו וואטסאפ ואינסטגרם.

המצור הדיגיטלי אפשר למנגנוני הביטחון לפעול ללא פיקוח בינלאומי וללא "זליגה" של מידע רגיש החוצה, תוך שהם מאלצים את הציבור להשתמש ברשת הפנימית המפוקחת. כעת, כשהאינטרנט מתחיל לחזור בהדרגה, נראה כי הנזק הכלכלי העצום והצורך בשיקום מערכות חיוניות גברו על הניסיון לשמר את הבידוד המוחלט.
