השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פרסם היום (חמישי) הודעה רשמית בעקבות הדיון בבג"ץ, ובה הוא מבהיר את עמדתו בנוגע למחלוקת מול הפרקליטות וד"ר גיל לימון. בהודעה, שנחתמה על ידי ב"כ השר, עו"ד דוד פטר, נטען כי נציגי הפרקליטות הפגינו עד כה חוסר רצון שהוביל לפיצוץ המגעים בין הצדדים.

למרות המתיחות, השר בן גביר הביע נכונות לתת "הזדמנות נוספת" למיצוי השיח לצורך השלמת הנהלים הנדרשים. זאת, כל עוד הנושא ממתין להכרעתו של כבוד השופט סולברג בתקופת הביניים, בכל הנוגע לטענות על דבר הפרות.
אולם, בלב ההודעה עומדת התנגדותו הנחרצת של השר לדרישת הפרקליטות להתנות את המשך השיח במתן צווי ביניים. בן גביר מזהיר כי ככל שיוצאו צווי ביניים שינסו לעקר את סמכויותיו כשר, לא יהיה טעם בהמשך המשא ומתן לגיבוש הנהלים. "אין צורך במשא ומתן לגיבוש ומתן של נהלים והשר בן גביר מבקש שיינתן פסק דין", נכתב.

כאמור, אתמול, בית המשפט העליון התכנס לדיון חסר תקדים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, במטרה להכריע בעתירות הדורשות את הדחת השר איתמר בן גביר מתפקידו. ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, פתח את הדיון באזהרה תקיפה: "בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי שופטי ההרכב הדיון מתקיים ללא קהל באולם ומשודר בשידור ישיר, מצפים שיתקיים ללא הפרעות ביניים מצד הנוכחים. מי שמפריע יורחק".
מיד לאחר מכן הורה עמית להרחיק את חבר הכנסת אלמוג כהן שכינה אותו "מושחת". בהמשך הדיון הורחקו גם השרות מאי גולן ועידית סילמן, וחברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך. ח"כ גוטליב הגיבה להרחקתה במילים: "עניתי לפניית השופטים אלי, תתביישו לכם. העם רואה אתכם".

נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי לבית המשפט אין כלל סמכות לדון בפיטורי שר מכהן שנבחר על ידי הציבור. ראבילו הזהיר מהשלכות רוחב: "אם תתקבל חס ושלום הטענה הזאת שבית המשפט יכול לפטר שרים, מה שיהיה פה, אנחנו לא נגן לא על המשטרה הדמוקרטית ולא על בית המשפט הנכבד הזה.
"מה שיקרה לבית המשפט, כל שני וחמישי, תהיינה עתירות נגד שר מצד זה ומצד אחר". הוא הוסיף והדגיש כי "יש לבן גביר ציבור מצביעים גדול, אבל לא כולם מצביעים לו, ובאים ואומרים לי אתה צודק, אבל שבית המשפט יציל אותנו ממנו".

השופט עופר גרוסקופף תקף את עמדת הממשלה והעלה את שאלת הפוליטיזציה: "בהנחה שיש שר לביטחון לאומי שפועל לפוליטיזציה של המשטרה… יכול להיות שלראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו לתפקידו, כי אולי זה תורם לאינטרסים של ראש הממשלה. האינטרס הציבורי הוא למנוע את הכיוון הזה".
נציגת היועצת המשפטית לממשלה הציגה מתווה המוגדר כ"פשרה". לפי ההצעה, עד להגעה לסיכומים בין השר איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו לבין היועמ"שית גלי הרב מיארה, יוציא בג"ץ סדרה של צווי ביניים.

הצווים נועדו להגביל את סמכויות השר איתמר בן גביר בתחומי ליבה של עבודת המשטרה. המתווה קובע כי לא ימונו תפקידים רגישים ובכירים בעלי השפעה בתחומי חקירות, אכיפת חוק, חופש ביטוי, מחאה וייעוץ משפטי.
הצעה זו כוללת הגבלות מחמירות על התנהלות השר מול הדרג המבצעי. המתווה דורש לאסור על המשטרה לצרף את השר לפעילות אופרטיבית או לסיטואציות של חיכוך עם אזרחים. בנוסף, ההצעה קובעת כי ייאסר על קציני משטרה לעמוד בקשר ישיר עם השר שלא בנוכחות המפכ"ל. סעיף משמעותי נוסף במתווה אוסר על השר להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי, לרבות התבטאויות בנושאי חקירות פעילות.

עו"ד פטר הודיע מיד עם הצגת הדברים כי הוא דוחה את ההצעה על הסף. פטר הצהיר בפני השופטים כי אין מדובר בפשרה כלל. לדבריו, המתווה שהציגה נציגת היועמ"שית הוא למעשה "הודעת הדחה" של השר מתפקידו ומסמכויותיו.
השופט אלכס שטיין סיכם את המורכבות המדינית: "אין בשום מדינה בעולם מנגנון שמאפשר לבית המשפט להדיח שר מתפקידו. הדחת שר על ידי בית המשפט הוא צעד קיצוני ביותר". בסיום דבריו קרא עו"ד פטר לביטול הלכת דרעי-פנחסי, בטענה שהיא חורגת מסמכות בית המשפט ומייצרת "הכפפה פוליטית-אידיאולוגית של שר ללשכת היועמ"שית".
