בית המשפט העליון התכנס היום (רביעי) לדיון חסר תקדים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, במטרה להכריע בעתירות הדורשות את הדחת השר איתמר בן גביר מתפקידו. ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, פתח את הדיון באזהרה תקיפה: "בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי שופטי ההרכב הדיון מתקיים ללא קהל באולם ומשודר בשידור ישיר, מצפים שיתקיים ללא הפרעות ביניים מצד הנוכחים. מי שמפריע יורחק".

מיד לאחר מכן הורה עמית להרחיק את חבר הכנסת אלמוג כהן שכינה אותו "מושחת". בהמשך הדיון הורחקו גם השרות מאי גולן ועידית סילמן, וחברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך. ח"כ גוטליב הגיבה להרחקתה במילים: "עניתי לפניית השופטים אלי, תתביישו לכם. העם רואה אתכם".
נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי לבית המשפט אין כלל סמכות לדון בפיטורי שר מכהן שנבחר על ידי הציבור. ראבילו הזהיר מהשלכות רוחב: "אם תתקבל חס ושלום הטענה הזאת שבית המשפט יכול לפטר שרים, מה שיהיה פה, אנחנו לא נגן לא על המשטרה הדמוקרטית ולא על בית המשפט הנכבד הזה.

"מה שיקרה לבית המשפט, כל שני וחמישי, תהיינה עתירות נגד שר מצד זה ומצד אחר". הוא הוסיף והדגיש כי "יש לבן גביר ציבור מצביעים גדול, אבל לא כולם מצביעים לו, ובאים ואומרים לי אתה צודק, אבל שבית המשפט יציל אותנו ממנו".
השופט עופר גרוסקופף תקף את עמדת הממשלה והעלה את שאלת הפוליטיזציה: "בהנחה שיש שר לביטחון לאומי שפועל לפוליטיזציה של המשטרה… יכול להיות שלראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו לתפקידו, כי אולי זה תורם לאינטרסים של ראש הממשלה. האינטרס הציבורי הוא למנוע את הכיוון הזה".

השופט יצחק עמית הציב בפני עו"ד פטר שאלה תיאורטית נוקבת: "מה קורה בהנחה שאנחנו רואים לנגד עינינו משטרה שהופכת למשטרה של הממשלה ולא של המדינה? האם במקרה כזה אדוני יודה שיש עילה לפיטורים?". פטר השיב: "אם יהיה אירוע מינהלי נקודתי, נדון בו לגופו של עניין".
עו"ד דוד פטר, המייצג את השר בן גביר, תקף את בסיס העתירה וטען כי "כל העתירה הזו היא פרסומים עיתונאיים". הוא האשים את העותרים בשימוש בהשוואות למשטר הנאצי ביום השואה וטען כי בית המשפט מנרמל את ה"הפקרות" הזו בשל חרדה פוליטית.

פטר התייחס גם למדיניות השר בהר הבית ועקץ את השופטים: "בוודאי שבן גביר שינה את המדיניות בהר הבית, הוא הגן על זכויות אדם. מי שאמור היה לעשות זאת זה אתם, לא פוליטיקאי". בנוסף, פטר הדף טענות על איפה ואיפה בגיבוי שוטרים: "השר מגבה שוטרים שמוסרים את נפשם למען ביטחון ישראל. זה מה שהיה אצל כל השרים הקודמים. הבעיה כאן היא השם 'בן גביר' ולא ההתנהלות".
עימות חריף נרשם סביב ציוץ של השר נגד השופט חאלד כבוב היושב בדין. פטר תהה על האבסורד בכך ששופט שבוקר על ידי השר יושב בדין להדחתו. השופט עמית התפרץ: "זה ממש לא אבסורד".

כבוב עצמו הגיב בחריפות: "הוא לא ביקר את ההחלטה המשפטית… הוא בא וקבע כי עצם ההחלטה מראה באיזה צד הוא במלחמה. אף אחד לא היה מרשה לעצמו לצאת בהצהרה כל כך מעליבה, על גבול הבזויה". פטר השיב בשאלה: "אני רק רוצה לדעת אם השופט כבוב אומר זאת כשופט?".
במהלך הדיון מתחו חלק מהשופטים ביקורת על התשתית העובדתית של העתירה. השופט דוד מינץ העיר: "הצגתם התבטאויות של השר כהתערבות, אבל הוגש לנו שגם שרים קודמים עשו דברים דומים".

השופט גרוסקופף תהה לגבי הקשר בין הר הבית לעצמאות המשטרה: "שר יכול להביע מדיניות אפילו בניגוד לראש הממשלה. מה זה קשור לעצמאות המשטרה למען השם?!". בנוגע לטענת היועמ"שית כי השר מנע הפגנות הזדהות עם חמאס, הוסיפה השופטת וילנר בציניות: "מה, לשר אסור שתהיה עמדה פוליטית? נו באמת. אתם צריכים להראות אירועים קיצוניים שיצדיקו זאת".
השופט נעם סולברג הציע מתווה למניעת הכרעה שיפוטית כואבת. לפי ההצעה, השופט סולברג יתחיל לפקח מיידית על מתווה העקרונות שהוסכם בעבר בעניין התערבות השר בעבודת המשטרה. הצדדים ישובו לשולחן הדיונים למשך שבועיים במטרה להגיע להסכמות על נהלי עבודה מסודרים.

במסגרת זו, מינויים רגישים מדרגת סגן ניצב ומעלה יוקפאו עד להגעה להסכמות מלאות. עו"ד פטר חשף כי העיכובים נובעים מלשכת היועמ"שית: "בפעם האחרונה ששלחנו נוסח, גיל לימון ענה אחרי חודשיים וחצי. כל הבקשות של היועצת נועדו למטרה אחת ויחידה – לאיים על השר". עו"ד פטר הסכים למתווה בו סולברג יפקח, אך לא שהשופטים יחליטו על כך. יחד עם זאת נשיא העליון יצחק עמית חזר מספר פעמים על כך ש"אנחנו נחליט".
נציגת היועצת המשפטית לממשלה הציגה מתווה המוגדר כ"פשרה". לפי ההצעה, עד להגעה לסיכומים בין השר איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו לבין היועמ"שית גלי הרב מיארה, יוציא בג"ץ סדרה של צווי ביניים.

הצווים נועדו להגביל את סמכויות השר איתמר בן גביר בתחומי ליבה של עבודת המשטרה. המתווה קובע כי לא ימונו תפקידים רגישים ובכירים בעלי השפעה בתחומי חקירות, אכיפת חוק, חופש ביטוי, מחאה וייעוץ משפטי.
הצעה זו כוללת הגבלות מחמירות על התנהלות השר מול הדרג המבצעי. המתווה דורש לאסור על המשטרה לצרף את השר לפעילות אופרטיבית או לסיטואציות של חיכוך עם אזרחים. בנוסף, ההצעה קובעת כי ייאסר על קציני משטרה לעמוד בקשר ישיר עם השר שלא בנוכחות המפכ"ל. סעיף משמעותי נוסף במתווה אוסר על השר להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי, לרבות התבטאויות בנושאי חקירות פעילות.

עו"ד פטר הודיע מיד עם הצגת הדברים כי הוא דוחה את ההצעה על הסף. פטר הצהיר בפני השופטים כי אין מדובר בפשרה כלל. לדבריו, המתווה שהציגה נציגת היועמ"שית הוא למעשה "הודעת הדחה" של השר מתפקידו ומסמכויותיו.
השופט אלכס שטיין סיכם את המורכבות המדינית: "אין בשום מדינה בעולם מנגנון שמאפשר לבית המשפט להדיח שר מתפקידו. הדחת שר על ידי בית המשפט הוא צעד קיצוני ביותר". בסיום דבריו קרא עו"ד פטר לביטול הלכת דרעי-פנחסי, בטענה שהיא חורגת מסמכות בית המשפט ומייצרת "הכפפה פוליטית-אידיאולוגית של שר ללשכת היועמ"שית".

מנגד, השופטת יעל וילנר חתמה בקו תקיף: "אנחנו בפאזה אחרת, לפי דעתי הרבה יותר חמורה מאמון הציבור. זו פגיעה חמורה בשלטון החוק, בדמוקרטיה". הדיון הסתיים ללא החלטה סופית, והצדדים ינסו למצות את המשא ומתן תחת פיקוחו של השופט סולברג.
