חשש כבד לחייהם של כ-250 בני אדם, בהם נשים וילדים, לאחר שסירת מכמורת עמוסה במהגרים ובפליטים התהפכה וטבעה בשבוע שעבר בים אנדמן שבאוקיינוס ההודי. על פי דיווחי סוכנויות הפליטים וההגירה של האו"ם, הספינה שיצאה מחופי בנגלדש לעבר מלזיה, טבעה ככל הנראה בשל שילוב קטלני של רוחות עזות, ים סוער וצפיפות יתר קיצונית.

על פי דיווח ב-BBC, הסירה יצאה לדרכה ב-4 באפריל ונקלעה לסערה כעבור שלושה ימים. למרות מאמצי החיפוש, קצין במשמר החופים הודה בצער: "אין זכר לאחרים או לסירה. המספר המדויק של הנעדרים עדיין לא ידוע, אך הניצולים דיווחו על כמעט 250 איש שהיו על הסיפון".
הדרמה בלב ים החלה להתברר רק ב-9 באפריל, כאשר כלי שיט המניף את דגל בנגלדש זיהה דמויות במים. צוות המכלית "Meghna Pride" הצליח לחלץ תשעה ניצולים תשושים ששרדו כנגד כל הסיכויים. "הם נאחזו בחביות ובשברי עץ כדי להישאר מעל המים", סיפר נציג משמר החופים.

רפיקול אסלאם, אחד הניצולים, תיאר בראיון לסוכנות הידיעות AFP את רגעי האימה: "צפתי בים במשך כמעט 36 שעות לפני שחולצתי". אסלאם, שסובל מכוויות נפט שדלף מהסירה, סיפר כי ההבטחה לעבודה ולחיים טובים יותר במלזיה היא שדחפה אותו לעלות על כלי השיט הרעוע.
יש לציין כי הטרגדיה הנוכחית היא חוליה נוספת בשרשרת של אסונות הפוקדים את בני המיעוט הרוהינגי. מאז הדיכוי הצבאי הקטלני במיאנמר בשנת 2017, נמלטו מאות אלפי בני רוהינגה לבנגלדש השכנה. במיאנמר, בעלת הרוב הבודהיסטי, נשללת מהם אזרחותם והם סובלים מרדיפה מתמשכת.

אולם, גם במחנות הפליטים בבנגלדש התנאים קשים מנשוא, מה שדוחף רבים לצאת למסעות ימיים מסוכנים בסירות קטנות וצפופות, ללא מים נקיים או תנאים בסיסיים: "אנשים מתים בלחימה, מתים מרעב. חלק חושבים שעדיף למות בים מאשר למות לאט כאן", אמר פליט מקוקס באזאר.
בהצהרה משותפת של נציבות האו"ם לפליטים והארגון הבינלאומי להגירה, נמסר כי האירוע משקף את "ההשלכות הקשות של עקירה ממושכת והיעדר פתרונות קבועים". הסוכנויות ציינו כי האלימות המתמשכת במדינת ראקין שבמיאנמר הופכת את האפשרות לחזרה בטוחה של הפליטים לביתם לרחוקה מתמיד.

בעוד משפחותיהם של מאות הנעדרים ממתינות לבשורות, באו"ם קוראים לקהילה הבינלאומית לא להפנות עורף: "זו תזכורת למאמצים הדרושים בדחיפות לטיפול בגורמי השורש לעקירה במיאנמר וליצירת תנאים שיאפשרו חזרה מרצון ובכבוד".
