המצור הימי שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על נמלי איראן פוגע באחת מנקודות התורפה הרגישות ביותר של הרפובליקה האסלאמית, ועשוי להוות את הגורם המכריע שיאלץ את טהרן להיענות ליוזמות השלום האמריקניות. כך העריך היום (שני) בכיר פקיסטני לשעבר בשיחה עם ה-New York Post, לאחר שסבב שיחות המו"מ בסוף השבוע האחרון הסתיים בפיצוץ.

"ייתכן שאני טועה לחלוטין, אבל להערכתי – כל הצעה שתונח בפניהם בפורמט של 'קחו או ותרו', הם יחזרו אליה", הסביר סגן אלוף (בדימוס) מוחמד סעיד. "הם או יגידו 'אנחנו מקבלים', או 'דוחים לחלוטין', או שיציגו שינויים ספציפיים שהם מבקשים לבצע בהצעה". סעיד הדגיש כי האינטרס האיראני לחדש את המשא ומתן עם ארה"ב נובע מהבנה עמוקה של הנהגת המשטר בנוגע למצב הפנימי: "הם יודעים היטב עם אילו קשיים כלכליים מתמודד העם שלהם".
כלכלה בשירות הדיפלומטיה
כלכלת איראן נמצאה בנקודת שפל עוד לפני פרוץ המערכה הנוכחית ב-28 בפברואר. הסנקציות הבינלאומיות הממושכות הובילו לפיחות חד בערך המטבע ולמשבר פיננסי חריף, אשר הציתו גלי מחאה נרחבים וקטלניים במהלך החודשים דצמבר וינואר האחרונים. "ללא קשר להצהרות הניצחון שהם מפזרים כלפי חוץ," ציין סעיד, "הם מודעים לעומק המצוקה הכלכלית, לרמת האינפלציה המשתוללת ולשחיקה הדרמטית של המטבע המקומי".

המגבלה הצבאית: טילים מול עוצמה טכנולוגית
מעבר ללחץ הכלכלי, סעיד טוען כי הגורם המכריע ביותר הוא ההכרה האיראנית במגבלות הכוח הצבאי שלה מול קואליציה אמריקנית-ישראלית. "ייתכן שהם ימשיכו לשגר כטב"מים וטילים עוד כמה ימים, אבל אין להם אמצעים צבאיים תואמים להתמודד מול ארה"ב וישראל – ואין להם חלופות צבאיות משתלמות".

מנגד, מארק קימיט, בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקני ועוזר מזכיר המדינה בתקופת הנשיא האמריקני ג'ורג' וו. בוש, מספק זווית מעט שונה. בעוד שהוא מסכים שהמצור הימי נועד להחזיר את איראן לשולחן המשא ומתן, הוא מטיל ספק במהירות התגובה ובוויתורים המהותיים.
קימיט העריך כי טהרן תעדיף למשוך את הזמן ולא לקבל באופן מיידי את מה שסגן הנשיא ג'יי די ואנס כינה "ההצעה הטובה והסופית". "המצור אמור להחזיר אותם לדיונים, אך לא בטווח הזמן המיידי," אמר קימיט. "ייתכן שהאיראנים יביעו נכונות לדון בסוגיית העשרת האורניום, אך קשה להאמין שההנהגה הנוכחית תשקול ברצינות את הפסקת התוכנית לחלוטין."
