פגישה טעונה ומכריעה נערכה היום (רביעי) בבית הלבן בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, שעות ספורות לאחר כניסת הפסקת האש מול טהרן לתוקפה. הדיונים נערכו תחת צל הצהרותיו של מזכיר המדינה מרקו רוביו והטענה כי ארצות הברית חייבת לבחון מחדש את יחסיה עם הברית לנוכח התנהלות היבשת בשבועות האחרונים.

המשבר הנוכחי התלקח לאחר שבעלות ברית מרכזיות, ובראשן צרפת וספרד, הגבילו את הסיוע הלוגיסטי לכוחות האמריקניים לאורך הלחימה במזרח התיכון. טראמפ הבהיר לרוטה כי הגנת אירופה לא תמשיך ללא תמיכה הדדית במצבים שבהם האינטרסים האמריקניים נמצאים תחת איום ישיר.
מזכיר המדינה מרקו רוביו השמיע ביקורת חריפה בריאיון ל"פוקס ניוז". הוא הציב סימן שאלה גדול מעל ערכה של הברית עבור משלם המסים האמריקני. רוביו ציין כי וושינגטון מספקת מטריית הגנה ליבשת אירופה מזה עשרות שנים. למרות זאת, בנקודת המבחן של המערכה הצבאית באיראן חלק מהמדינות בחרו להערים קשיים מבצעיים.

"כשאנחנו צריכים להשתמש בבסיסים הצבאיים שלנו והתשובה שאנחנו מקבלים היא 'לא' – אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע אנחנו בכלל חברים בארגון הזה", תהה רוביו. הוא הדגיש כי הממשל לא יאפשר עוד מצב שבו נאט"ו מתפקדת כ"רחוב חד-סטרי" שבו אמריקה נותנת הכל ומקבלת התנכרות ברגעי משבר.
המזכ"ל מארק רוטה הגיע לוושינגטון במטרה לבצע משימת תיווך כמעט בלתי אפשרית. הוא ניסה להרגיע את חמתו של הנשיא. רוטה הציג נתונים על הגדלת תקציבי הביטחון של מדינות אירופה. הוא הדגיש את נכונותן להשתתף בקואליציה בינלאומית לאבטחת נתיבי השיט במיצרי הורמוז לאחר סיום הקרבות.

גורמים בבית הלבן מדווחים כי טראמפ נותר סקפטי ומרוחק. הנשיא ציין בפני המזכ"ל כי אירופה תלויה באנרגיה מהמזרח התיכון הרבה יותר מארצות הברית. לכן, חוסר ההשתתפות שלה בלחימה לפתיחת המיצרים נתפס כמעשה של כפיות טובה. הדיון עבר במהירות מדיבורים על תקציבים לדרישות לשינוי רדיקלי באמנת נאט"ו. הממשל דורש מחויבות לסיוע גם מחוץ לגבולות אירופה הגיאוגרפיים.
הביקורת של טראמפ ורוביו נשענת על התחושה כי נאט"ו הפכה למשקולת שמעכבת את חופש הפעולה האמריקני מול משטרי רשע. בכירי הממשל טוענים כי ישראל וארצות הברית פעלו בנחישות להשמדת תשתיות הגרעין והטילים. באותה תקופה, רבות ממדינות הברית חששו יותר מהתגובה האיראנית מאשר מהאיום עצמו.

חוסר התיאום הזה הוביל למצבים שבהם מטוסים אמריקניים נאלצו לבצע מסלולים עוקפים ומסוכנים. הסיבה לכך הייתה סירוב מדינות "ידידותיות" לאפשר מעבר בשטחן האווירי. טראמפ רואה בכך הוכחה לכך שהברית במתכונתה הנוכחית היא מיושנת. היא אינה משרתת את האסטרטגיה של "אמריקה תחילה" בעולם של איומים גלובליים משתנים.
בסיום הפגישה לא פורסמה הצהרה משותפת המעידה על פיוס. הדבר מרמז על עומק המשבר שנותר בעינו. מזכיר המדינה רוביו הבהיר כי הממשל ימשיך לבחון את הנתונים המבצעיים מהחודשים האחרונים. המטרה היא לקבוע אילו מדינות נאט"ו הן אכן בעלות ברית אמינות ואילו מהן מהוות נטל לוגיסטי.

האפשרות של חתימה על הסכמי הגנה בילטרליים עם מדינות נבחרות הופכת לתרחיש ריאלי בשיחות סגורות בוושינגטון. הדבר עשוי להוביל לזניחת המבנה הרב-לאומי של נאט"ו. עבור אירופה, המשמעות היא איום קיומי על המבנה הביטחוני שהחזיק מעמד מאז סיום מלחמת העולם השנייה. היבשת מוצאת את עצמה כעת בין פטיש האיום הרוסי לסדן הנחישות המדינית של טראמפ.
הקרע בתוך נאט"ו החל להתהוות במהירות מאז תחילת מבצעי "שאגת הארי" ו"עם כלביא" בסוף פברואר 2026. ארצות הברית וישראל ריסקו את יכולות הגרעין והטילים של המשטר בטהרן. רוב בירות אירופה נקטו באותה תקופה בקו פסיבי ואף מתחו ביקורת על ה"תוקפנות" האמריקנית.

הפסקת האש שהושגה הלילה רק הבליטה את העובדה שההישגים המבצעיים הושגו ללא עזרת הברית. עובדה זו נתנה לטראמפ את התחמושת המדינית לדרוש שינוי כללי המשחק. כעת, המיצרים נפתחים והאיום האיראני פחת. וושינגטון מרגישה חזקה מספיק כדי להציב אולטימטום לשותפותיה הוותיקות מעבר לים.
