מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בחר היום (שלישי) להתערב באופן ישיר במתיחות הצבאית בין ארה"ב לאיראן, אולם בחר כצפוי את הצד של משטר האייתוללות. גוטרש הזהיר את הנשיא טראמפ מפני הוצאה לפועל של תקיפות נגד יעדי תשתית ברפובליקה האסלאמית. באמצעות דוברו, סטפן דוז'אריק, הבהיר המזכ"ל כי האיסור על פגיעה ביעדים אזרחיים נותר בעינו, גם אם אלו משרתים מטרות צבאיות מובהקות של משמרות המהפכה.
6+דוברו של המזכ"ל פירט את העמדה המשפטית הקשיחה של הארגון וקבע כי גם אם תשתית מסוימת באיראן תוגדר כ"מטרה צבאית", התקיפה תישאר אסורה אם היא כרוכה בסיכון ל"נזק אזרחי מופרז". מדובר בקביעה בעייתית המייצרת חסינות דה-פקטו למתקני התשתית של איראן. מתקנים אלו משמשים כידוע לשינוע טילים ולהפעלת מערכות הנשק המופנות נגד ישראל ובעלות בריתה של ארה"ב.
באו"ם בחרו להפנות את הזרקור לתחנות כוח וגשרים באיראן. אך הם מתעלמים מהעובדה שהמשטר בטהרן משתמש בעורקי תחבורה ואנרגיה אלו כדי להניע את מכונת המלחמה שלו. האיום של דוז'אריק, לפיו בית משפט יקבע האם מדובר פשעי מלחמה, מהווה ניסיון להרתיע את הדרג המדיני והצבאי בוושינגטון מפעולה נחושה הנדרשת להסרת האיום האיראני.
6+התייצבותו של גוטרש בחזית אחת מול איומי הנשיא טראמפ משקפת את המתיחות הגוברת בין המוסדות הבינלאומיים לבין הממשל האמריקני הנוכחי. טראמפ מדגיש כי "כל האופציות על השולחן" כדי לעצור את התוקפנות האיראנית, אולם האו"ם מנסה להצר את צעדיו באמצעות פרשנויות מחמירות של החוק הבינלאומי.
המזכ"ל בוחר להגן על שלמות התשתיות של המשטר התוקפן במקום לגנות את הירי האיראני המכוון לעבר אזרחים בישראל. השלכות עמדה זו חמורות: האו"ם מעניק לאיראן מרחב תמרון להמשך פעולות הטרור שלה תחת מעטה ההגנה של "תשתיות אזרחיות". הדיון המשפטי על פשעי מלחמה, שמעלה האו"ם בשלב זה, נראה ככלי פוליטי שנועד לשרת את האינטרסים של טהרן ולבודד את ארה"ב בזירה הבינלאומית ברגע האמת.
6+כבר מראשית דרכו הפוליטית אימץ דונלד טראמפ קו לעומתי חריף כלפי האו"ם. הוא נהג לתאר אותו כגוף בירוקרטי מנופח שאינו מספק תוצאות התואמות את ההשקעה האמריקנית הכבירה בו. בנאומו הראשון בעצרת הכללית בשנת 2017 תקף טראמפ את חוסר היעילות של הארגון.
טראמפ טען כי המוסד הפך לנטל כלכלי על ארצות הברית, הנושאת בנתח לא פרופורציונלי מתקציבו. הוא לא חסך במילים קשות וכינה את האו"ם "מועדון לאנשים שרוצים להיפגש וליהנות". טראמפ הדגיש כי ללא רפורמה יסודית שתחזיר את הריבונות למדינות הלאום, הארגון ימשיך לאבד את הרלוונטיות שלו בסדר העולמי.
6+שיא העימות נרשם בשנת 2018 עם פרישתה של ארצות הברית ממועצת זכויות האדם של האו"ם בהובלת ממשל טראמפ. טראמפ וצוותו, בראשות השגרירה ניקי היילי, כינו את המועצה "בור שופכין של הטיה פוליטית" והאשימו אותה בצביעות מוחלטת.
הביקורת המרכזית התמקדה בכך שהמועצה מעניקה חסינות למפירי זכויות אדם סדרתיים כמו ונצואלה וסין, ובמקביל היא מפגינה "הטיה אנטי-ישראלית חסרת מעצורים". מהלך זה נועד לאותת לעולם כי וושינגטון לא תעניק עוד לגיטימציה לגופים בינלאומיים הפועלים בניגוד לערכי הצדק והאמת לשיטתה.
6+במקביל לצעדים המדיניים פעל טראמפ לקיצוץ מסיבי בצינורות החמצן הכלכליים של סוכנויות האו"ם שנתפסו בעיניו כעוינות. הוא הורה על הפסקת המימון המוחלטת לסוכנות אונר"א בטענה שהיא מנציחה את הסכסוך הפלסטיני במקום לפתור אותו. בנוסף, הוא הוביל את פרישת ארה"ב מארגון אונסק"ו בשל הטייתו המתמשכת נגד ישראל.
גם בתחום הבריאות העולמי לא היסס טראמפ להתעמת חזיתית. בתקופת מגפת הקורונה הוא תקף בחריפות את ארגון הבריאות העולמי, כינה אותו "בובה של סין" והאשים אותו בכישלון מבצעי קולוסאלי שסיכן מיליונים. האשמות אלו הובילו להחלטתו להפסיק את המימון האמריקני לארגון.
6+התנגדותו של טראמפ לאו"ם נגעה גם בהסכמים הבינלאומיים שגובשו בחסות הארגון, ובראשם הסכם הגרעין עם איראן והסכם פריז לאקלים. טראמפ ביקר בחריפות את המדינות החברות במועצת הביטחון על תמיכתן בהסכמים אלו. הם נתפסו בעיניו כפגיעה ישירה באינטרס הלאומי ובכלכלה האמריקנית. עבור טראמפ, האו"ם ייצג את ה"גלובליזם" שאותו ביקש להחליף בדוקטרינת "אמריקה תחילה". הוא הבהיר שוב ושוב כי ארה"ב לא תאפשר למוסדות בינלאומיים להכתיב לה את מדיניות הביטחון או החוץ שלה.
