משבר האנושי המחריף על סיפונן של עשרות ספינות התקועות בקרבת מיצרי הורמוז בעקבות ההסלמה הצבאית האחרונה, כאשר הימאים שתקועים בין הפטיש לסדן מספרים על תנאי חיים קשים, מקרי מוות וייאוש גובר בקרב אנשי צוות שאינם צד בעימות אך משלמים את מחירו הכבד ביותר, כך דווח היום (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל".
2+החיים על הסיפון הפכו למבחן הישרדות פסיכולוגי ופיזי. הימאים, רבים מהם ממדינות מתפתחות כמו הפיליפינים והודו, מוצאים את עצמם בלב אזור לחימה פעיל ללא הגנה. "אנחנו רואים את מטוסי הקרב חולפים מעלינו ושומעים את הפיצוצים במרחק, אבל אין לנו לאן לברוח", סיפר אחד מאנשי הצוות בשיחת לוויין מקוטעת. המחסור בדלק להפעלת מערכות מיזוג האוויר בחום הכבד של המפרץ, יחד עם מלאי מזון הולך ואוזל, מייצרים תנאים בלתי נסבלים.
הדיווח בוול סטריט ג'ורנל מציין מקרי מוות של אנשי צוות כתוצאה ממתח נפשי קיצוני ומהיעדר טיפול רפואי זמין. ספינות רבות אינן מורשות לעגון בנמלים סמוכים בשל החשש הביטחוני, וסירות אספקה אינן מעזות להתקרב לאזור המיצרים. "מדובר בבני ערובה של גיאופוליטיקה", אומרים מומחים לסחר ימי. הימאים חוששים כי בכל רגע הספינה עליה הם שוהים עלולה להיפגע מטיל טועה או להיתפס על ידי כוחות חמושים כחלק מפעולת תגמול.
2+השיתוק במיצרי הורמוז אינו רק בעיה של אספקת נפט לעולם, אלא קריסה של המערכת שתומכת בחיי הימאים. חברות הספנות מתקשות להעביר משכורות או לבצע החלפת צוותים, דבר שמותיר אנשים על הסיפון חודשים ארוכים מעבר לחוזה המקורי שלהם. המשפחות בבית נותרות ללא מידע וללא יכולת לסייע ליקיריהן הלכודים.
בוושינגטון ובבירות אירופה גובר הלחץ לייצר "פרוזדור הומניטרי" שיאפשר לספינות המטען לצאת מהאזור המסוכן, אך המציאות הביטחונית בשטח מונעת כל התקדמות. האיראנים משתמשים בנוכחות הספינות כסוג של "מגן אנושי" או כלי לחץ נגד הסנקציות האמריקניות. כל עוד המתיחות הצבאית נמשכת, הספינות הללו נשארות כעדות דוממת למלחמה.
