accessibility-icon
share-icon
בית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

עתירה ראשונה לבג"ץ: אשרו תפילות ברוב עם בכותל המערבי

אברהם לנדסברג

אברהם לנדסברג

יח ניסן ה'תשפו (05.04.26)

37

66

like

4

dislike

לאחר שבג"ץ התיר קיום הפגנות עד 600 איש, ארגון "אמת ליעקב" הגיש עתירה דחופה בה דרש לאשר קיום תפילות ברוב עם ברחבת הכותל המערבי • בעתירה נטען: "דווקא בעת מלחמה, כשהציבור זקוק למענה רוחני, המדינה מטילה מגבלות חריפות במקום המוסדר והממוגן ביותר"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

לאחר שבית המשפט אישר את קיום ההפגנות בתל אביב, ארגון "אמת ליעקב בישראל" הגיש הבוקר (ראשון) עתירה דחופה לבג"ץ הדורשת לאפשר קיום תפילות ברוב עם ברחבת הכותל המערבי, תוך ניצול המרחבים הממוגנים במקום.

הכותל המערבי בירושלים נראה סגור בפני מבקרים בעקבות המלחמה עם איראן והירי המתמשך של טילים לעבר ישראל, 1 במרץ 2026. צילום: יונתן סינדל/Flash90 *** כיתוב מקומי ***
maximize-image
images-count4+
הכותל המערבי ריק בעקבות המלחמה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

במוקד העתירה עומדת הטענה לפגיעה קשה בזכויות יסוד, ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם. לטענת העותרים, בעוד שבית המשפט אפשר התקהלויות המוניות אחרות, ובהן הפגנות פוליטיות ברחבי הארץ – המדינה עדיין מטילה מגבלות מחמירות על הגעה ותפילה בכותל המערבי.

"אפליה ברורה בין מחאה לתפילה"

בעתירה נטען כי המדיניות הנוכחית לוקה בחוסר שוויון קיצוני. "תחבורה ציבורית ופרטית פועלת כסדרה, הפגנות תחת כיפת השמיים מאושרות, אך דווקא התפילה במקום הקדוש ביותר לעם היהודי מוגבלת באופן ניכר", נכתב. לדברי הארגון, מדובר במצב הפוגע קשות באמון הציבור בשלטון החוק.

מתפללים יהודים מתפללים בכותל המערבי, אתר התפילה הקדוש ביותר ביהדות, בעיר העתיקה בירושלים, במהלך ברכת כהן בחג סוכות, 9 באוקטובר 2025.
maximize-image
images-count4+
ברכת כוהנים | צילום: חיים גולדברג/Flash90

העותרים מדגישים כי בניגוד למקומות אחרים, הכותל המערבי ערוך לקליטת קהל רב גם תחת איום ביטחוני: "במקום קיימים מתחמים ממוגנים מתקדמים, אולמות מקורים ומנהרות הכותל, המסוגלים להכיל אלפי מתפללים בתנאי בטיחות מקסימליים. אין הצדקה ביטחונית למנוע מהציבור להשתמש בתשתיות הללו".

צורך לאומי ורוחני

מעבר להיבט המשפטי, העתירה עוסקת בצורך הציבורי בתפילה בזמן לחימה. העותרים מציינים כי משפחות לוחמים, פצועים ואזרחים רבים מבקשים לפקוד את הכותל דווקא בימים אלו כדי לשאת תפילה לשלום המדינה והחיילים. בפרט, העתירה מבקשת להבטיח את קיומו של מעמד "ברכת כהנים" המסורתי בחגים, אירוע בעל משמעות לאומית ורוחנית עמוקה.

תפללים יהודים מתפללים בכותל המערבי, אתר התפילה הקדוש ביותר ליהדות, בעיר העתיקה בירושלים, במהלך ברכת כהן ברכת כהן בחג הפסח היהודי, 17 באפריל 2025.
maximize-image
images-count4+
תפילה בכותל, | צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הארגון מסתמך על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, שקבעו כי גם בשעת חירום על המדינה לאזן בצורה מידתית בין צורכי הביטחון לבין זכויות היסוד. "אם חופש המחאה זוכה להגנה כה רחבה, קל וחומר שיש לאפשר את חופש הפולחן במתחם מוסדר ומוגן", נטען.

במסגרת העתירה ובקשה לצו ביניים דחוף, מתבקש בג"ץ להורות למדינה:

• לאפשר תפילה ברחבת הכותל בכל שעות היממה ללא הגבלה שאינה מגובה בצורך ביטחוני קונקרטי.

• לפתוח לציבור את כל המרחבים הממוגנים והמקורים, כולל מנהרות הכותל.

• לאפשר את קיום מעמד ברכת הכהנים במתחמים המקורים.

• להשוות את התנאים והמגבלות בכותל לאלו החלים על הפגנות והתקהלויות אחרות.

maximize-image
images-count4+
הפגנה כנגד המלחמה בכיכר המדינה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"תפקיד המדינה בעת הזו הוא לא רק להגביל, אלא גם לאפשר", סיכמו העותרים. "כאשר עם שלם זקוק לתפילה, אין זה סביר שדווקא שערי המקום המרכזי ביותר לעם היהודי יהיו סגורים או מוגבלים באופן שאינו מידתי".

עקבו אחרינו גם ב-Google News