מבצע "שאגת הארי" הנמשך גם היום (רביעי), ערב ליל הסדר, נותן את אותותיו באחד המוקדים שאמורים להיות העמוסים ביותר בישראל: נמל התעופה בן גוריון. בעוד שבימי שגרה פסח נחשב ליריית הפתיחה של עונת הנסיעות עם המוני ישראלים הנוהרים לנתב"ג, השנה התמונה עגומה ומזכירה ימי סגר.
3+המספרים לא משקרים: קריסה בתעופה האזרחית
כדי להבין את גודל המחדל התעופתי, כדאי להביט בנתוני השגרה: בימים כתיקונם עוברים בנתב"ג במהלך הפסח כ-80,000 נוסעים בממוצע מדי יום, המאיישים כ-600 טיסות יומיות. מדובר בנחשול אנושי שהופך את חופשת הפסח לאחד משיאי הביקוש השנתיים.
השנה, המציאות הפוכה לחלוטין. נכון להיום, פועלות בנתב"ג כ-40 טיסות ביום בלבד – צניחה של כ-93% בכמות המטוסים. יתרה מכך, מגבלות הביטחון מחמירות את המצב: בעוד שמטוסים רשאים להיכנס לישראל כשהם מלאים, בכל טיסה היוצאת מהארץ מותרת מכסה מצומצמת של 50 נוסעים בלבד. התוצאה היא "שמיים סגורים למחצה" שמותירים רבבות ישראלים ללא יכולת לצאת לחופשה שתכננו.
3+הבריחה דרך היבשה: טאבה כחלופה לנתב"ג
הנתונים מאתמול ממחישים את הייאוש של הנוסע הישראלי. מתוך כ-11 אלף נוסעים שיצאו את הארץ, רק 2,215 עשו זאת דרך האוויר. הרוב המכריע – 8,718 נוסעים – בחרו לעזוב את המדינה דרך המעברים היבשתיים, בעיקר לכיוון סיני וירדן. המעברים, שבדרך כלל משמשים כאופציה משנית, הפכו לצינור החמצן העיקרי של מי שמתעקש לנפוש מחוץ לגבולות המדינה בצל הלחימה.
חג של פנים: המלונות בארץ כברירת מחדל
המספרים העגומים הללו כופים על הציבור הישראלי חג פסח "ביתי" ושונה מהרגיל. עבור מי שלא הצליח להשיג כרטיס טיסה או חשש מהמעברים היבשתיים, הפתרון נמצא בתיירות הפנים. מלונות באילת ובאזורים שנחשבים שקטים יותר מבחינת תדירות האזעקות מדווחים על תפוסה גבוהה, אם כי גם שם האווירה רחוקה מהחגיגיות הרגילה של ימי שלום.
3+השורה התחתונה: פסח 2026 ייזכר כשנה שבה הטרמינלים נשארו ריקים והישראלים נשארו קרובים למרחב המוגן אך בבית האישי עם המשפחה. בעוד שבימי שגרה השמיים הם הגבול, השנה הגבול הוא המציאות הביטחונית המורכבת.
