הודעת עדכון שהגישה הערב (שני) הממשלה לבג"ץ חושפת קרע עמוק וחסר תקדים בין הממשלה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה. הממשלה מאשימה את הייעוץ המשפטי בהטעיה מכוונת של בית המשפט, בטענה כי לאורך כל ההליך הוצג מצג שווא לפיו בוצעה עבודת מטה מקצועית לבחינת צעדי אכיפה, בעוד שבפועל לא נעשתה כל מלאכה בנושא עד להקמת צוות השרים הייעודי. הממשלה מלינה על כך שהייעוץ המשפטי הפסיק לייצג את עמדתה ובמקום זאת פועל כגורם עצמאי המצטרף לטענות העותרים על ביזיון בית המשפט, תוך עקיפת השרים ופנייה ישירה לדרגי המקצוע במשרדים.
ההודעה המלאה
2+במקביל לעימות המשפטי, נחשפת התנגדות גורפת של גורמי המקצוע במשרד הכלכלה והתעשייה לשימוש בכלי סיוע כלכליים כסנקציות נגד מי שאינם מתגייסים. בחוות דעת מפורטת קובעים גורמי המקצוע כי שלילת מענקים והטבות מעסקים או יזמים אינה כלי מדיניות נכון, יעיל או מידתי. לטענתם, מהלך כזה יפגע בצמיחה הכלכלית ובתעסוקה, וייצור "הרמת מסך" לא מוצדקת שתפגע בחברות ובצדדים שלישיים כמו עובדים וספקים שאינם קשורים כלל לסוגיית הגיוס. המשרד מזהיר כי הסנקציות עלולות להוביל לתוצאה הפוכה מהמבוקש – העמקת העוני והסתגרות קהילתית במקום עידוד השתלבות.
2+חזית נוספת נפתחה מצד הסנגוריה הצבאית, המאיימת בעתירה לבג"ץ נגד צה"ל והיועצת המשפטית לממשלה בגין אכיפה בררנית. הסנגוריה תוקפת את ההחלטה להחמיר את צעדי הענישה כלפי עריקים ומשתמטים (כמו הורדת הרף להעמדה לדין פלילי ל-365 ימי היעדרות), בטענה שצעדים אלו חלים בפועל רק על האוכלוסייה הכללית ולא על הציבור החרדי. לטענת הסנגוריה, הגדלת פערי האכיפה הקיימים ממילא מהווה "אכיפת יתר בררנית" פסולה שאינה תורמת למטרת גיוס בני הישיבות.
היועמ"שית מקפיאה את המיליונים שהועברו בהסתייגויות על התקציב
באשר לפתרון החקיקתי, הממשלה דוחה את הטענות כאילו חוק הגיוס ("תיקון 26") הוקפא. על פי המסמכים, העיכוב בקידום החוק נבע מהצורך הדחוף באישור תקציב המדינה עד סוף מרץ 2026, הכולל תוספות משמעותיות לביטחון בשל המלחמה. מזכיר הממשלה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון הבהירו כי לאחר עבודת מטה אינטנסיבית של עשרות דיונים, הכוונה היא להשלים את חקיקת חוק הגיוס יחד עם חוקי הארכת השירות הסדיר והמילואים מיד לאחר חג הפסח.
