ניצחון למחנה האמוני: בתום דיון מרתוני שנמשך אל תוך הלילה (בין ראשון לשני), אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2026 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו. אישור התקציב, שהתבצע פחות מ-48 שעות לפני המועד האחרון הקבוע בחוק, מונע את פיזור הכנסת והליכה לבחירות מוקדמות.
8+התקציב שעבר כולל את ההתאמות הנדרשות בעקבות מבצע "שאגת הארי" ומעמיד את סך ההוצאה הממשלתית על סכום שיא של כ-850.59 מיליארד שקל. הקואליציה הצליחה לשמר את הרוב הפרלמנטרי שלה לאורך כל סבבי ההצבעות על אלפי ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה, עד לאישורו הסופי של החוק המרכזי ושל התיקונים לפקודת מס הכנסה.
מדובר בהצלחה משמעותית לממשלה: מאז 1992, למעלה מ-30 שנה, לא הצליחה ממשלה בישראל להעביר תקציב בשנתה הרביעית. הנתון הזה, במיוחד בתקופת מלחמה, נתפס כהוכחה לחוזקה של הקואליציה וליציבותה.
8+מנגד, בעוד הקואליציה רושמת הישגים – האופוזיציה ספגה מהלומה הלילה כאשר הצביעה מבלי לשים לב להסתייגויות שאיפשרו בדיעבד תוספת תקציב למגזר החרדי. האופוזיציה הצביעה על אוטומט מבלי לשים לב על מה ההצבעה – ושילמה על זה מחיר יקר, בעיקר תדמיתית. בעקבות הטעות, חברי האופוזיציה ספגו אש ברשתות מתומכיהם. חלק מהם אף הגדילו וקראו לאלו שהצביעו מבלי לדעת על מה, להניח את המפתחות.
נתוני התקציב: דגש על ביטחון וצמצום גירעון
על פי החוק שאושר, התקציב הרגיל יעמוד על כ-621.75 מיליארד שקל, בעוד תקציב הפיתוח וחשבון ההון יסתכם בכ-228.83 מיליארד שקל. מגבלת ההוצאה לצורך חישוב תקציבי תעמוד על כ-699 מיליארד שקל.
8+בצל המצב הביטחוני, משרד הביטחון רשם את הגידול המשמעותי ביותר ותקציבו יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל – תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל ביחס לתכנון המקורי.
חלוקת התקציב בין המשרדים המרכזיים:
- משרד החינוך: כ-97 מיליארד שקל.
- ביטחון לאומי: כ-64 מיליארד שקל.
- משרד הבריאות: כ-63 מיליארד שקל.
- משרד ראש הממשלה: כ-5.5 מיליארד שקל.
- משרד המשפטים: כ-5 מיליארד שקל.
- משרד הכלכלה: כ-4.5 מיליארד שקל.
- משרד החוץ: כ-3.34 מיליארד שקל.
מימון המלחמה וההסכמות עם הבנקים
כדי לעמוד ביעד גירעון של 4.9% ולממן את עלויות המבצע הצבאי, אישרה הכנסת קיצוץ רוחבי בשיעור של 3% בתקציבי כל משרדי הממשלה.
8+מהלך משמעותי שנכלל בחוק הוא ההסכמה שהושגה מול הבנקים: במקום הטלת מס נוסף על רווחיהם, יעבירו הבנקים סכום חד-פעמי של 3 מיליארד שקל לקופת המדינה במהלך השנה הקרובה. בנוסף, תשלומי החוב של המדינה (ללא הביטוח הלאומי) צפויים לעמוד על כ-151.81 מיליארד שקל.
"עבודה עניינית למען הציבור"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, שליווה את אישור התקציב בוועדה ועד להצבעה המכריעה במליאה, בירך על המוגמר: "אני רוצה לציין את העבודה שנעשתה בוועדת הכספים, שהתנהלה בצורה עניינית. חברי האופוזיציה עמדו על שלהם בתוקף ובעוז ועשו לנו הרבה עבודה, אבל ברוב המוחלט של המקרים הם עשו את זה ממקום טוב של דאגה לציבור וממקום של רצון לשפר ולייעל".
8+כאמור, עם אישור התקציב, הממשלה מסירה מעליה את איום הפיזור המיידי ומקבלת "אורך נשימה" כלכלי ופוליטי להמשך שנת הפעילות 2026.
איך נבנה התקציב?
הצעת חוק התקציב נבנית באגף התקציבים של משרד האוצר. עם תום גיבוש הטיוטה, היא מובאת לדיון אצל מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים, ואז הגרסה המתוקנת מוגשת לשר האוצר. לאחר הדיונים במשרד האוצר נהוג להציג את ההצעה לראש הממשלה ולבקש את אישורו ותמיכתו.
8+עם זאת, אגף התקציבים לא אחראי לרכיבי ההוצאה של תקציב הביטחון, והדיון בין המשרדים מתמקד רק בתחומים שבאחריותו של משרד האוצר: המסגרת הכוללת של התקציב, בקשות חריגות ונושא השכר.
לאחר שהצעת התקציב מוסכמת על ראש הממשלה ועל שר האוצר, היא מוצגת לפני הממשלה. בידיה של הממשלה נתונה הסמכות לקבוע את הצעת התקציב הסופית אשר תוגש לאישורה של הכנסת.
8+ישיבת הממשלה עוסקת במצרפי התקציב, כלומר בסך ההוצאה, תחזית המסים ויעד הגירעון. כחודש לאחר מכן הממשלה דנה בהרכב התקציב. לאחר אישור שני השלבים, הצעת החוק מובאת עם חוק ההסדרים לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
אחרי שההצעה מאושרת בקריאה ראשונה, היא מועברת לטיפולה של ועדת הכספים, והיא רשאית להציע שינויים ככל שייראה לה, ובלבד שאין הם חורגים מהנושא של הצעת החוק. לאחר שהצעת חוק התקציב תוקנה ואושרה בוועדת הכספים היא מובאת לאישור של מליאת הכנסת.
8+את הדיון בקריאה שנייה פותח יושב ראש ועדת הכספים בקריאה של הצעת החוק סעיף אחר סעיף. בשלב זה חברי הכנסת יכולים להגיש את הסתייגותם מהצעת החוק בלא כל קשר למפלגתם. לרוב הצעת חוק התקציב עוברת בקריאה השנייה, השינויים המאושרים הם שינויים מינוריים, והיקפם אינו עולה על 3% מכלל ההוצאה.
אם במהלך הקריאה השנייה הוחלט לשנות את סעיפי החוק, אז הצעת החוק חוזרת אל שולחנה של ועדת הכספים. אם השינויים אשר בוצעו בהצעת החוק אינם לרוחה של הממשלה, או שהממשלה מבינה כי אין בידיה הרוב הדרוש להעברת הצעת התקציב, היא יכולה למשוך את הצעת החוק.
8+במרבית הפעמים, בזכות הרוב הקואליציוני, הצעת החוק עוברת היישר מן הקריאה השנייה לקריאה השלישית בלא בעיות או עיכובים.
על פי סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת, במקרה שהכנסת אינה מאשרת את חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים, משול הדבר להבעת אי-אמון בממשלה, ועל הכנסת להתפזר ולקבוע מועד לבחירות חדשות.
