נתוני הפשיעה בחברה הערבית עולים ועולים מדי שנה. הביקורת באופן טבעי מופנית לממשלה ולמשטרה שעדיין לא הצליחו למגר את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. בין המבקרים הבולטים של התופעה נמצאים ראשי ההנהגה של החברה הערבית מפוליטיקאים ועד ראשי עיריות שאפילו מרחיקים לכת וטוענים כי מדובר בתוכנית יזומה מצד ממשלת ישראל ושרים שמעוניינים בכאוס ברחובות הערים הערביות.

אבל הנתונים שנציג לפניכם מלמדים כיצד ההנהגה הערבית בערים ערביות נכשלת לגייס את אחד הכלים המשמעותיים ביותר בניהול תקין של עירייה – כלי שמשפיע ישירות על הפשע בחברה הערבית – גביית מיסים ובעיקר הארנונה. מדובר במיליארדי שקלים שהיו אמורים להגיע לאזרח הערבי, והעיריות אינן גובות אותם.
שימו לב לנתונים הבאים מתוך דוחות רשמיים של מבקרי הפנים בעיריות ערביות שמלמדים על ההפקרות במקומות כמו נצרת ואום אל פחם ועל העדר משילות פיננסית. על פי דוחות כספיים של עיריית נצרת – חובות הארנונה של העיר הערבית המרכזית שנובעים מחוסר גבייה מגיע למיליארדי שקלים.

בשנת 2021 חובה המצטבר של עיריית נצרת בגביית מס הארנונה עמד על 1.7 מיליארד שקל. בשנת 2022 החוב עמד על 2.2 מיליארד שקלים. ובשנת 2024 החוב עומד על 2.6 מיליארד שקל. כלומר, עיריית נצרת במשך שנים גובה אחוז קטן מאוד מסך חייבי הארנונה בעיר.
גם בעיריית אום אל פחם אפשר לראות פערים ענקיים בתחומי גביית מס הארנונה. חוב הארנונה של עיריית אום אל פחם עמד על 600 מיליון שקלים בשנת 2020. על פי דוחות של מבקרי פנים של עיריית אום אל פחם, חוב הארנונה לשנת 2024 עומד על 834 מיליון שקלים.

מיליארדי השקלים הללו שלא נגבים מתושבי אום אל פחם ונצרת היו יכולים לספק מענה משמעותי ודרמטי אל מול ארגוני הפשיעה. אבל העיריות באופן מופקר לא גובות את המס, וחוב הארנונה נופל על מי? על משלם המיסים הישראלי.
על פי דוחות מבקרי הפנים של עיריות אום אל פחם ונצרת, אפשר לראות שגם בסוגיית היטלי השבחה – יש פער אדיר בתחום הגבייה. כך גם בעניין היטלי שמירה שלמעשה לא קיימים בלא מעט רשויות ערביות.

מדובר באובדן הכנסות של מילארדי שקלים שמצטברים מדי שנה בשנה. הנפגעים הישירים הם אזרחי ישראל הערבים שהעיריות הערביות נכשלות לטפל בהן. אך מעבר לפגיעה בשוויון בין כל אזרחי ישראל שנדרשים לשלם אלפי שקלים מדי שנה, להתנהלות העיריות הערביות יש קשר ישיר להתעצמות של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.
תגובות עיריית אום אל פחם: "עיריית אום אל פחם דוחה את הטענות המוצגות באופן חלקי ולא מדויק. בשנים האחרונות הוכפלו הכנסות הארנונה מכ-40 מיליון ש"ח לכ-86 מיליון ש"ח, ושיעור הגבייה השוטף עומד על למעלה מ-82% – נתון גבוה לרשות באשכול סוציו-אקונומי 2. העירייה עומדת ביעדי הגבייה של משרד הפנים ופועלת באופן עקבי לשיפור הגבייה. חלק ניכר מהחובות ההיסטוריים אינו בר-גבייה, בין היתר בשל מגבלת התיישנות ושיהוי. העירייה פועלת באופן שוטף, מקצועי ואחראי לצמצום חובות הגבייה, תוך איזון בין אכיפה לבין רגישות למציאות החברתית-כלכלית המורכבת של התושבים. מגמת השיפור בניהול הפיננסי ובגבייה ברורה ומוכחת. חבל שמאמץ להשיג כותרות מרעישות בא על חשבון הדיוק המקצועי".
תגובת משרד הפנים: "אום אל פחם פועלת במסגרת תוכנית הבראה, ובמסגרתה מונה לה חשב מלווה. הרשות עומדת עד כה ביעדי התוכנית, ובמסגרת זו הגדילה את שיעור הגבייה שלה וביצעה סקר נכסים. בשנתיים האחרונות עמדה הרשות ביעדי המענק המותנה בארנונה, ומציגה שיעור גבייה העולה על 82%".
"נצרת – בהתאם למסקנת ועדת חקירה שמונתה לבחינת תפקוד העירייה אשר קבעה כי נוכח מצבה הכספי הקשה והצורך בצעדי הבראה מיידיים, ראש העיר וחברי המועצה אינם יכולים להמשיך ולמלא את תפקידם כנדרש בהתאם לכך מינה שר הפנים בהתאם לסמכותו ועדה קרואה לעיר נצרת".
