תמיר שנייד חשף הערב (רביעי) בתוכנית ריקלין ושות' קשרים בעייתיים וחשש לניגוד עניינים בין מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לבין יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר. במרכז הפרשה עומדת החלטת המבקר לפנות להליך גישור בתיק שבו עלו טענות חמורות לשחיתות, במקום למצות את החקירה כמתחייב מתפקידו.
2+הסיפור החל כאשר מנכ"לית לשכת עורכי הדין, עו"ד אושרת תגר, פנתה למבקר המדינה בבקשה דחופה לצו הגנה כחושפת שחיתות. תגר טענה כי בידיה מסמכים ועדויות המצביעים על כך שעמית בכר עבר עבירות של התעמרות בעובדים, פוליטיזציה, פגיעה בטוהר המידות ושחיתות חמורה.
אולם, במקום לחקור את הממצאים, הוחלט במשרד המבקר ללכת להליך גישור בין תגר לבכר. בסיומו של ההליך, הוסכם כי תגר תפוצה בסכום של למעלה מחצי מיליון ש"ח (הכולל פיצויים, מענקים ומשכורות) – מה שמעלה את השאלה: האם מדובר בניסיון "להשתיק" את הפרשה במקום לחשוף את האמת?
צפו במסמך המלא >>
החשד לניגוד עניינים מתגלה נוכח החשיפה הבאה: במסגרת העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד מבקר המדינה בעניין חקירת אירועי ה-7 באוקטובר, מי שמייצג את המבקר הוא משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.
בבדיקה שנערכה באתר המשרד, מתברר כי עמית בכר עצמו, יו"ר לשכת עורכי הדין, ורעייתו הם שותפים במשרד זה. המשמעות: בזמן שהמבקר אמור לחקור את בכר בטענות לשחיתות, המשרד של בכר מייצג את המבקר בתיק הכי רגיש וחשוב שלו בבג"ץ.
2+ממשרד מבקר המדינה נמסר:"החוק קובע כי מבקר המדינה מוסמך בתפקידו כנציב תלונות הציבור להגן על חושפי שחיתות – סמכות מקבילה לסמכותו של בית הדין לעבודה. בסמכותו זו המבקר והנציב (כמו גם בהליכים דומים בבתי הדין לעבודה) ממוקד בהגנה על חושף השחיתות.
הגנה זו ניתנת לעובד מכוח החוק גם במקרים שבהם החושף חשב כי נעשו בארגון מעשים לא תקינים, אך בפועל מתברר שאין זה כך. לכן, במסגרת בחינת בקשה לצו הגנה, לא נבחנות כלל הטענות למעשי השחיתות – אלא רק טענותיו של העובד לגבי פגיעה בזכויותיו.
2+ככלל, המבקר והנציב מפנה טענות לחשדות פליליים לבדיקת המשטרה והפרקליטות שכן זהו תפקידם. משכך, כאשר עולה חשד למעשה פלילי במהלך ביקורת או בירור תלונה, הנושא מועבר לבדיקת הייעוץ המשפטי לממשלה. בירורים בכל הנוגע לחשדות לפלילים יש להפנות לגורמי אכיפת החוק.
חלק מההליך המקובל בבירור בקשה לצו הגנה (בדומה למה שעושה בית הדין לעבודה) הוא הצעה לצדדים לקיים הליך גישור וולונטרי, באופן השומר על זכויותיו של מבקש ההגנה ומבטיח שלא יינזק. במקרה דנן, הגישור התבצע רק לאחר קבלת הסכמתם של המתלוננת ועורך דינה.
משרד עורכי הדין ש. הורוביץ מייצג את משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במספר הליכים, ובהם עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד פרסום דוחות הביקורת על אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. יובהר כי לעו"ד עמית בכר ולרעייתו אין כל נגיעה לתיקים הקשורים למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מטעם ש. הורוביץ מייצגת את המשרד עו"ד אליה צונץ.
למען הסר כל ספק או מראית עין, עובדה זו נאמרה מראש ובאופן מפורש לשני הצדדים לפני הגישור. הצדדים נתנו את הסכמתם המלאה למבקר ולנציב לשמש כמגשר ביניהם, כאשר הובהר לכל כי הליך הגישור על כל שלביו הוא וולנטרי באופן מלא. בסופו של הליך הגישור הגיעו הצדדים להסכם ביניהם".
