במהלך תדרוך עיתונאים טעון שנערך אתמול (שני), הכריזה שרת התחבורה מירי רגב על סיומו של מבצע "כנפי הארי", במסגרתו הושבו ארצה מעל ל-150 אלף ישראלים. אלא שחגיגות הסיום מוקדמות מדי: עם סיום המבצע נכנס לתוקפו מתווה חירום חדש ומצומצם בנתב"ג המעורר חשש כבד ליצירת "תקועים חדשים". הנתונים חושפים כי בזמן המלחמה יצאו מהארץ כ-50 אלף ישראלים, שעלולים למצוא עצמם כעת ללא דרך חזרה נוכח היצע המושבים הדל והעומס הצפוי.

השרה רגב לא ייפתה את המציאות בכל הנוגע לחברות הזרות וחשפה כי נכון לרגע זה, אין שום בקשה מחברת תעופה זרה לחידוש הטיסות לישראל. בעוד שבחברת "וויז אייר" מביעים תקווה להקים בסיס בישראל ביום שאחרי המלחמה, כרגע השמיים נותרים ריקים מחברות בינלאומיות. רגב הסבירה כי המתווה הנוכחי נכפה בשל איומי אמל"ח וסיכון חיי אדם: "יכולנו לסגור את השמיים לחלוטין, אך בחרנו לשמור על רציפות תעופתית".
ההיגיון מאחורי הגבלת מספר הנוסעים ל-50 לטיסה הוא ביטחוני: רמת הסיכון בטיסות יוצאות גבוהה משמעותית בשל זמן השהייה הממושך של הנוסעים על הקרקע בזמן ה"בורדינג" – שלב שבו הם פגיעים במיוחד. מנגד, הורדת נוסעים ממטוס שנחת היא תהליך מהיר המאפשר גמישות רבה יותר בטיסות נכנסות. בנוגע לנמל התעופה רמון, הבהירה השרה כי הוא הוקם כמענה לטיסות מטען בשעת חירום ואינו מסוגל לתת מענה לטיסות נוסעים מסחריות בהיקף הנדרש.

בגזרת הכיס של האזרח, המצב אינו מעודד. המודל שהציגה השרה לחלוקת נטל הפיצויים ("שליש-שליש-שליש") בין המדינה, החברות והנוסע, נותר כרגע על הנייר בלבד בשל היעדר הכרעה מול משרד האוצר. בינתיים הנטל נופל על החברות, ורגב הזהירה: "מצפה מהחברות לא להפקיע מחירים, זה לא תקין". כחלופה למחירי העתק, מקדמת השרה טיסות מוזלות דרך עקבה וטאבה.
