חברות התעופה הגדולות, ובהן דלתא, יונייטד ואמריקן איירליינס, האיצו בשנה האחרונה את תהליך ה"שיפוץ" של ציי המטוסים שלהן. לפי הנתונים, בטיסות ארוכות טווח נרשמה ירידה של כ-10% במספר המושבים במחלקת התיירים הרגילה לטובת מחלקות יוקרה. השינוי אינו רק בנוחות, אלא במודל העסקי: חברות התעופה גילו כי נוסעים מוכנים לשלם הרבה יותר עבור מעט יותר מרחב לרגליים, והן מעדיפות למכור פחות כרטיסים במחיר גבוה מאשר למלא מטוס שלם בנוסעים במחיר מוזל, כך פורסם היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".

השינוי בשטח מורגש בכל פעם שמטוס חדש יוצא מפס הייצור או נכנס לתחזוקה. חברות התעופה משקיעות מיליארדי דולרים בהתקנת מושבי "פרימיום אקונומי" – מחלקה שמעניקה מעט יותר רוחב והטיה של המושב, אך במחיר שנע לעיתים בין פי שניים לפי שלושה מכרטיס רגיל. "אנחנו רואים ביקוש בלתי פוסק לשדרוגים", מסבירים בכירים בענף. מבחינת החברות, כל אינץ' במטוס מתורגם לכסף, והרווחיות של מושב פרימיום גבוהה משמעותית מזו של מושב תיירים רגיל.
עם זאת, הצמצום במחלקת התיירים יוצר לחץ כבד על המחירים עבור המשפחות והמטיילים בתקציב נמוך. ככל שיש פחות מושבים זולים במטוס, הביקוש עליהם עולה והמחירים מזנקים. בנוסף, כדי לפצות על אובדן המושבים, חלק מהחברות מצופפות את המושבים שנותרו במחלקת התיירים, דבר שמוביל למרווח רגליים מצומצם יותר ולתחושת דחיסות גוברת. המומחים מציינים כי בעידן שאחרי הפנדמיה, נוסעים רבים "התרגלו" לפינוק, וחברות התעופה מנצלות זאת כדי לשנות את פני התעופה המסחרית לצמיתות.

המגמה של צמצום מחלקת התיירים החלה כניסוי אצל חברות אירופיות ואסייתיות לפני כעשור, אך הפכה לסטנדרט עולמי בשנתיים האחרונות. בעבר, המודל הכלכלי התבסס על "מילוי המטוס" בכל מחיר. כיום, המודל עבר ל"מיקסום ההכנסה מכל נוסע". חברות התעופה הבינו כי מחלקת התיירים אמנם מאכלסת את רוב הנוסעים, אך מחלקות הפרימיום הן אלו שמניבות את עיקר הרווח הנקי.
המשמעות לטווח הארוך היא פיצול של עולם התעופה לשניים: נוסעים בעלי אמצעים שיכולים להרשות לעצמם את מחלקות הביניים והעסקים, וכל היתר שנאלצים להילחם על מספר מצומצם של מושבים צפופים ויקרים יותר מבעבר. המהלך הזה מסמן את סופו של עידן "התעופה לכל פועל" בטיסות ארוכות, והופך את הטיסה לחוויה שבה המעמד הכלכלי של הנוסע מוצג לראווה בכל אינץ' של שטיח בתוך הקבינה.
