לאחר הניצחון בבחירות וחזרתו של טראמפ לבית הלבן, היחסים עם האי טאיוואן הדמוקרטי נכנסים לשלב של אי-ודאות אסטרטגית. טראמפ התבטא בעבר כי טאיוואן צריכה "לשלם על הגנה" בדומה לפוליסת ביטוח, ואף האשים את תעשיית השבבים המקומית בגניבת עסקים מארה"ב. ממשלת טאיוואן מגיבה ללחץ הזה באמצעות רכש צבאי מסיבי והצהרות על מחויבות להגנה עצמית, במטרה להוכיח לנשיא האמריקאי כי האי הוא נכס ולא נטל, כך דוול היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".
3+המתח המרכזי ביחסים נובע מהגישה העסקית של טראמפ כלפי בריתות בינלאומיות. לפי הדיווח, טראמפ אינו רואה בטאיוואן רק מוצב דמוקרטי מול הקומוניזם, אלא שותפה שחייבת לשאת בנטל הכלכלי של ביטחונה. "טאיוואן צריכה לשלם לנו על הגנה. אנחנו לא שונים מחברת ביטוח. טאיוואן לא נותנת לנו כלום", צוטט טראמפ בראיונות שהדהדו בטאיפיי ועוררו דאגה עמוקה.
בתגובה למסרים הללו, ממשלת טאיוואן מקדמת עסקאות רכש צבאיות בשווי מיליארדי דולרים. המטרה היא להראות לממשל החדש כי האי משקיע בעצמו ויוצר מקומות עבודה בתעשיית הביטחון האמריקאית.
3+בנוסף, ענקית השבבים TSMC ממשיכה להרחיב את השקעותיה במפעלים על אדמת ארה"ב, מהלך שנתפס כמחווה ישירה למדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ. בטאיפיי מקווים שהתלות האמריקאית בשבבים מתקדמים תהווה תעודת ביטוח שתמנע מטראמפ להשתמש בטאיוואן כקלף מיקוח בעסקת סחר גדולה עם סין.
גורמים בטאיוואן מציינים כי הגישה של טראמפ אמנם מאתגרת, אך היא גם עשויה להוביל לאספקת נשק מתקדם יותר שהממשלים הקודמים נמנעו מלספק כדי לא להרגיז את בייג'ינג. "אנחנו מבינים את שפת העסקים של הנשיא", אמר גורם רשמי בטאיפיי. "המשמעות היא שאנחנו צריכים להראות ערך. אם נקנה יותר נשק אמריקאי ונשקיע יותר בכלכלה האמריקאית, הברית תתחזק".
3+מערכת היחסים בין טראמפ לטאיוואן ידעה עליות ומורדות דרמטיות מאז 2016, אז שבר את הפרוטוקול וקיבל שיחת טלפון מנשיאת טאיוואן דאז. בשנים האחרונות, הלחץ הצבאי של סין על האי הגיע לשיא, עם טיסות של מטוסי קרב ותמרונים ימיים המקיפים את האי באופן קבוע.
בתקופת כהונתו הראשונה, טראמפ הגדיל את מכירות הנשק לטאיוואן ושלח דרגים בכירים לביקור באי. לאחר חזרתו לשלטון ב-2025, הטון השתנה לדגש על מאזן הסחר ותקציבי הביטחון. טראמפ רואה בטאיוואן גורם שצריך לתרום יותר למאמץ המלחמתי הפוטנציאלי, במיוחד נוכח העובדה שהיא מחזיקה במונופול על ייצור השבבים המתקדמים בעולם.
3+המשמעות של הגישה הזו היא שינוי בסטטוס קוו של "עמימות אסטרטגית". אם טאיוואן לא תעמוד בדרישות הכלכליות של טראמפ, קיים חשש בוושינגטון וביבשת אסיה כי ארה"ב תצמצם את נוכחותה באזור. מצד שני, אם העסקה תצא לפועל, טאיוואן עשויה להפוך למבצר חמוש היטב בחסות אמריקאית מלאה. גורל האי תלוי כעת ביכולת של מנהיגיו "למכור" את חשיבותם לנשיא שבוחן הכל דרך שורת הרווח.
