לבנון משמשת כבסיס טרור קדמי נגד מדינת ישראל כבר חמישים שנה. מאז הסכם קהיר ב-1969, דרך תקופת ה"פתחלנד" של שנות ה-70, "שלום הגליל" בלבנון ב-1982 ועד להפיכתה למדינת-חיזבאללה – הנוסחה הייתה קבועה ומתישה: הם תוקפים, אנחנו מגיבים ב"מידתיות", העולם מרסן אותנו, והם בונים את כוחם לסיבוב הבא. אך הפעם, המציאות השתנתה מן היסוד. זהו לא "עוד מאותו דבר", אלא תהליך פירוק שיטתי שהחל בקיץ 2024 ומגיע כעת לשיאו המוחץ.
2+השינוי הדרמטי נבט במבצע "חיצי הצפון" בקיץ 2024. שם נשברה סוף-סוף הקונספציה של "משוואות התגובה". ישראל הפסיקה לספור את האיומים של חסן נסראללה והחלה בפירוק שיטתי של המערך הלוגיסטי והפיקודי בכל רחבי לבנון. זה היה השלב שבו נחשפו ופוצצו "שמורות הטבע" בדרום לבנון והחל תהליך השמדת ארסנל הרקטות. כעת, מבצע "שאגת הארי" משלים את המלאכה ללא מגבלות צבאיות או מדיניות, כשהוא מנצל חלון הזדמנויות היסטורי שנוצר עקב קריסת משטר אסד בסוריה והתפרקות הלגיטימציה של איראן.
כדי להבין את גודל ההישג, יש להביט במספרים שמאחורי המפלצת: איראן השקיעה בחיזבאללה ב-40 השנים האחרונות הון עתק שנאמד ב-20 עד 25 מיליארד דולר. הכסף הופנה להקמת תשתיות אסטרטגיות הכוללות מאות קילומטרים של מנהרות מדופנות בטון, היקרות ומתקדמות בהרבה מאלו של עזה, ולבניית בונקרים ומחסני טילים בלב האוכלוסייה האזרחית בביירות. זה היה פרויקט הדגל של טהרן, שנועד להרתיע את ישראל ולכבול את ידיה במשך עשורים.
2+מלבד התשתיות, המימון השוטף כלל תקציב שנתי של כ-800 מיליון דולר מאיראן, בתוספת מאות מיליוני דולרים מרשתות פשיעה עולמיות, סמים והלבנת הון. כספים אלו שימשו לתשלום משכורות ל-50 אלף פעילים ולתחזוקת "מדינה בתוך מדינה". גולת הכותרת הייתה הארסנל הדמיוני: כ-150,000 רקטות וטילים, כולל פרויקט הדיוק היקר שבו כל טיל בודד עולה כמו רכב יוקרה. כל אלו נועדו לרגע הפקודה נגד העורף הישראלי.
ומה נותר מכל זה היום? רצף המערכות מ"חיצי הצפון" ועד "שאגת הארי" גרס לחלוטין את השקעת הענק האיראנית. מתוך 150 אלף הרקטות, נותרו לחיזבאללה פחות מ-25,000 – כ-15% בלבד מהכוח המקורי. רוב המערך המדויק הושמד כליל בתקיפות כירורגיות, ושדרת הפיקוד הבכירה של הארגון ושל "גיס לבנון" האיראני חוסלה כמעט לחלוטין. אין יותר "מועצת ג'יהאד" מתפקדת, אלא רק מפקדי שטח מנותקים ומבולבלים.
2+גם התשתית הכלכלית שתמכה בארגון קרסה. בנקים ותחנות דלק, כמו רשת "אל-אמאנה" שהיוותה את הצינור הכלכלי והלוגיסטי של הארגון, הושבתו כליל. ההשקעה של 40 שנה ירדה לטמיון; ארגון הטרור חיזבאללה איבד את יכולתו לתפקד כצבא והפך לארגון גרילה חבוט ומפוצל, בזמן שפטרוניו בטהרן נלחמים על חייהם. ישראל כבר לא מסתפקת ב"תיקו" או בהפסקת אש זמנית – היא מפרקת את תשתיות הטרור בלבנון עד היסוד.
