הקהילה היהודית העולמית נמצאת תחת אש: גל הטרור הנוכחי הפוקד את המוסדות היהודיים ברחבי הגלובוס אינו מקרי או פתאומי. בעוד שקהילות בתפוצות נדרשו מאז ומתמיד להגן על עצמן, פרוץ מבצע "שאגת הארי" הביא לעלייה דרמטית וקטלנית בניסיונות הפיגועים.
11+הציר האיראני, המזהה את נקודת התורפה, בחר להרחיב את המערכה אל יהדות התפוצות. רצף של פיצוצי מטענים באירופה ופיגועי ירי בקנדה ובארצות הברית בתוך שבוע אחד בלבד ממחיש כי יהודי העולם ניצבים בפני סכנה מיידית ומוחשית.
הנס במישיגן: המאבטחים בלמו טבח ב-140 ילדים
האירוע המחריד במישיגן, ארה"ב, מהווה תמרור אזהרה בוער. המחבל, איימן מוחמד ע'זאלי – יליד לבנון ואחיו של מפקד בכיר בחיזבאללה שחוסל בשבוע שעבר – יצא למסע נקמה מתוכנן. ע'זאלי דהר עם טנדר אל תוך דלתות בית הכנסת "טמפל ישראל" בווסט בלומפילד, כשהוא חמוש ברובה וברכבו חומרי נפץ ובערה.
11+באותה עת שהו במבנה כ-140 ילדים ואנשי צוות. רק בזכות נחישותם של המאבטחים במקום, שחיסלו את המחבל בטרם הצליח לפתוח באש, נמנע טבח המוני. האירוע הוכיח את הנחיצות הקריטית של אבטחה חמושה וצמודה, אך גם הציף את השאלה המורכבת: מי אמור לשלם על כך?
765 מיליון דולר בשנה: הנטל הכלכלי של יהדות ארה"ב
לפי נתוני הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), הקהילה היהודית בארה"ב לבדה מוציאה למעלה מ-765 מיליון דולר בשנה על אבטחה פרטית. מדובר בסכום דמיוני שרובו ככולו מגיע מתרומות פרטיות ולא מתקציבי מדינה. בעוד הממשל הפדרלי (FEMA) מקצה מענקי אבטחה מסוימים, אלו מוגבלים לציוד טכני בלבד ואינם מכסים את העלות השוטפת של הצבת מאבטחים פיזיים – אלו שבפועל מנעו את האסון במישיגן.
11+הממשל הפדרלי בארצות הברית פועל לסיוע במיגון מוסדות דת באמצעות תוכנית המענקים לאבטחת עמותות המנוהלת על ידי סוכנות FEMA והמשרד לביטחון המולדת. התוכנית מיועדת למוסדות הנמצאים בסיכון גבוה למתקפות טרור, כאשר הקהילה היהודית מהווה יעד מרכזי בשל רמת האיום המוגברת עליה. עם זאת, התקציב הפדרלי מוגבל ואינו נותן מענה לצורך הדחוף ביותר שעלה בפיגוע במישיגן: נוכחות פיזית של מאבטחים חמושים.
חלוקת הכספים מתבצעת על פי קריטריונים נוקשים של הערכת סיכון. ברוב המקרים, מוסד בודד – כגון בית כנסת או מרכז קהילתי – זכאי לבקש מענק של עד 150,000 דולר. באזורי סיכון גבוה המוגדרים כצפופים ומאוימים במיוחד כמו ניו יורק או לוס אנג'לס, התקרה עשויה לעלות ל-200,000 דולר.
11+למרות שהקונגרס הגדיל את התקציב הכולל לתוכנית בשנים האחרונות לכ-300 מיליון דולר בשנה, הסכומים הללו מתפזרים בין אלפי מוסדות מכל הדתות, מה שמותיר קהילות רבות ללא מענה מספק.
המגבלה המשמעותית ביותר במענקי FEMA טמונה בהגדרת השימוש בכסף. המענקים מיועדים כמעט אך ורק ל"ביצור פיזי" של המבנים: התקנת מצלמות אבטחה, דלתות משוריינות, גדרות היקפיות, מערכות אזעקה וחיזוק חלונות. המענק אינו מכסה את העלות השוטפת והיקרה ביותר של הקהילות – משכורות למאבטחים חמושים בפתח המבנה. פער זה הוא שמאלץ את הקהילות היהודיות להמשיך ולהסתמך על תרומות פרטיות כדי לממן את ה"שכבה האנושית" שמצילה חיים בזמן אמת.
11+קבלת הסיוע הפדרלי אינה הליך אוטומטי ומחייבת הוכחת איום ממשית. כל מוסד נדרש להגיש הערכת סיכון מקצועית המפרטת את נקודות התורפה שלו, לצד תיעוד של אירועי אנטישמיות או איומים קודמים שדווחו לרשויות. התחרות על המשאבים המוגבלים יוצרת מצב שבו מוסדות קטנים או קהילות מוחלשות מתקשים לעמוד בדרישות הביורוקרטיות המורכבות, מה שמותיר אותם חשופים יותר לאיומים הגוברים מצד הציר האיראני ושלוחותיו.
המצב באירופה אינו מעודד יותר. בבריטניה, ארגון ה-CST מסתמך על תקציבים ממשלתיים חלקיים בלבד (כ-18 מיליון ליש"ט בשנה) שאינם מדביקים את קצב האיום, ונאלץ להשלים את החסר באמצעות תרומות. בצרפת ובבלגיה, האחריות הביטחונית מגולגלת שוב ושוב מהממשלות אל הקהילות עצמן.
11+בבריטניה, המודל לאבטחת הקהילה היהודית נחשב לאחד המתקדמים בעולם, אך גם הוא עומד תחת עומס חסר תקדים. הממשלה הבריטית הודיעה לאחרונה על הגדלה משמעותית של המענק הממשלתי לאבטחה יהודית, שהגיע לסכום שיא של 54 מיליון ליש"ט לשנה הקרובה. תקציב זה מיועד להגנה על בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים ברחבי הממלכה, וזאת בתגובה לעלייה הדרמטית באירועי האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר.
בשונה מהמודל האמריקני המבוזר, בבריטניה הכסף הממשלתי מנוהל ומופץ על ידי ארגון ה-CST. הארגון, שפועל ללא כוונת רווח, אחראי על הצבת מאבטחים חמושים ולא-חמושים, התקנת מערכות טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) וביצור פיזי של מבנים. המענק הממשלתי מכסה כיום אבטחה ביותר מ-650 אתרים יהודיים, כולל למעלה מ-200 בתי ספר ומרכזים קהילתיים, ומממן מאות אלפי שעות אבטחה בשנה.
11+אחת הנקודות המרכזיות המבדילות את בריטניה ממדינות אחרות היא שהמענק הממשלתי כן כולל מימון של מאבטחים בשכר. בעוד שבמדינות רבות הממשלה מסרבת לשלם על כוח אדם, בבריטניה הבינו כי המיגון הפיזי אינו מספיק ללא נוכחות אנושית בפתח המוסדות.
עם זאת, למרות הסכום הגבוה, ה-CST עדיין נדרש לגייס עשרות מיליוני ליש"ט נוספים מדי שנה מתרומות פרטיות כדי להפעיל את מערך המתנדבים העצום שלו, לנהל את מרכז הבקרה הלאומי ולספק הכשרות ביטחוניות לקהילה.
11+למרות התמיכה הממשלתית הרחבה, האיום הגובר מצד גורמים המזוהים עם איראן וארגוני טרור אסלאמיים מייצר צורך מתמיד בתגבורים. התקציב הממשלתי מוגדר כמענק שנתי שצריך לעבור אישור מחדש, דבר שיוצר חוסר ודאות מסוים לטווח הארוך. הקהילה היהודית בבריטניה עדיין נושאת בנטל של "מס ביטחון" עקיף, כאשר מוסדות רבים נאלצים להשלים מתקציבם את המעבר מאבטחה בסיסית לאבטחה היקפית ומתוחכמת יותר הנדרשת בעידן הנוכחי.
11+התוצאה כמעט ישירה: בתוך יומיים בלבד ביצעה תשתית טרור המזוהה עם איראן -"תנועת אנשי הימין האסלאמית", שתי פעולות התנקשות בבתי כנסת – פיצוץ מטען בבית הכנסת בליאז' שבבלגיה והצתת בית הכנסת ברוטרדם. יום לאחר מכן אירע פיצוץ נוסף בבית ספר יהודי באמסטרדם, אירוע שנמצא עדיין בבדיקה.
קנדה: הירי בטורונטו והשינוי במדיניות
בקנדה, המודל הממשלתי עבר טלטלה משמעותית בעקבות רצף אירועי הירי לעבר בתי כנסת בטורונטו. במשך שנים, התוכנית המרכזית הייתה ה-SIP – תוכנית פדרלית שהתמקדה אך ורק ב"ברזלים": התקנת מצלמות אבטחה, מערכות אזעקה, דלתות משוריינות וגדרות היקפיות. המציאות שבה בתי כנסת כמו "בית אברהם יוסף" ו"שערי שמיים" הותקפו בירי חי, הוכיחה שהביצור הפיזי לבדו אינו מספק הגנה מול מחבלים נחושים.
11+בתגובה ישירה לאיום הגובר, הודיע השר לביטחון ציבורי, גארי אננדסנגארי, ב-11 במרץ על השקת תוכנית ה-CCSP. מדובר בהשקעה ממוקדת של 10 מיליון דולר שנועדה לתת מענה דחוף למוסדות יהודיים. השינוי הדרמטי בתוכנית זו הוא הנכונות הממשלתית לממן, לראשונה באופן נרחב, גם את שכרם של המאבטחים בפתח המוסדות, ולא רק את המצלמות שמתעדות את האירוע.
למרות ההצהרות החגיגיות, הקהילה היהודית בקנדה עדיין נושאת בנטל כלכלי כבד. התוכנית החדשה מוגדרת כ"סיוע חירום זמני", ואינה מהווה התחייבות ממשלתית ארוכת טווח למימון אבטחה. בנוסף, הממשלה הקנדית מגבילה את הכיסוי ל-50% בלבד מעלות השכר של המאבטחים, וגם זאת עד תקרה מסוימת. המשמעות היא שכל מוסד יהודי – מבית ספר ועד בית כנסת – נאלץ להמשיך ולגבות "מס ביטחון" מחברי הקהילה כדי להשלים את המחצית השנייה של עלויות האבטחה המאמירות.
11+העלייה באירועי האנטישמיות המזוהים עם הפרוקסי האיראני אילצה מוסדות רבים בערים הגדולות להקצות נתחים גדלים והולכים מהתקציב השוטף שלהם לביטחון. בטורונטו לבדה, שבה אירעו שלושה מקרי ירי בתוך חודש אחד, מוסדות יהודיים מדווחים על הוצאות ביטחון שחונקות את תקציבי החינוך והרווחה. הקריאה של הקהילה לממשלת קנדה היא להפוך את הסיוע הזמני לקבוע, ולהכיר בכך שאבטחת אזרחים יהודים היא חובה מדינתית ולא "שירות אופציונלי" שממומן למחצה.
"מס הביטחון היהודי": 30% מהתקציב הולך לשמירה
בשנתיים האחרונות התבסס המושג המקומם "מס הביטחון היהודי". אזרחים יהודים בתפוצות נאלצים לשלם מסים כפולים: פעם אחת למדינה ככל אזרח, ופעם שנייה "מס הגנה" לקהילה כדי להבטיח את שלומם הבסיסי. מוסדות יהודיים נאלצים להקצות כיום 20%-30% מהתקציב התפעולי שלהם לביטחון – כסף שנגרע ישירות מתקציבי חינוך, רווחה ותרבות.
11+"נדרש מעבר מיידי למאבק פרלמנטרי וחקיקתי בלתי מתפשר נגד האנטישמיות ונגד הפרוקסי האיראני הפועלים במסווה אזרחי", קורא יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. חגואל מדגיש כי האחריות המלאה לאבטחת המוסדות היהודיים מוטלת על הממשלות המקומיות: "המציאות שבה קהילות מוציאות סכומי עתק על הגנתן במקום לקבל מענה פדרלי אינה מתקבלת על הדעת. על הקהילה הבינלאומית להחליט אם היא מאפשרת לאיראן לייצא את המלחמה לכל העולם, או שהיא מתייצבת בנחישות למיגור האיום בטרם יגבה קורבנות נוספים".
