מלחמת שאגת הארי מציתה שוב את הויכוח בין תומכי חיזבאללה למתנגדיו בלבנון, והמחנה הגדול המתנגד לחיזבאללה מנסה להרים ראש. לפני מספר ימים הכריזה ממשלת לבנון כי לחיזבאללה אסור לשאת נשק באופן חוקי, וכן הוחלט כי בפלטפורמות ובמסמכים הרשמיים של מדינת לבנון, אסור יותר לכנות את ארגון הטרור "ההתנגדות" אלא רק "חיזלבאללה".

גם בגזרה התקשורתית מתנגדי חיזבאללה משמיעים את קולם. מרים מג'דולין א-לחאם היא עיתונאית סונית-לבנונית מערוץ "MTV" לבנון, שנחשבת לאחד הקולות הבולטים נגד חיזבאללה בתקשורת הלבנונית. השבוע היא עוררה סערה תקשורתית עם כתבה שפרסמה. בכתבה הציגה מרים נקודות ציון מפורטות של מתקני כליאה ומרכזי חקירות של חיזבאללה, שנמצאים בדאחיה של ביירות.
הכתבה עוררה את זעם בחיזבאללה, ובארגון טענו שמרים "מסמנת" לחיל האוויר הישראלי היכן כדאי לו לתקוף. באל מנאר, ערוץ הטוויזיה של חיזבאללה, פרסמו כתבה מתפייטת, שבה תקפו את מרים ואת הערוץ שבו היא משדרת.

בכתבה אמר איבראהים מוסאווי, חבר בסיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני: "כמובן שכולנו מקדשים את חופש הביטוי, אבל זה לא חופש הביטוי, זה חופש הבגידה באזרחים". בכתבה של אל-מנאר גם הועלתה הטענה כי צה"ל אכן תקף את הנקודות שהציגה מרים, אך לא מצאנו לכך אינדיקציה נוספת.
לבנון היא מדינה של עדות רבות. לכן לאורך השנים נשמר בה חופש ביטוי יחסי, ולא נדיר לשמוע התבטאויות חריפות נגד חיזבאללה בתקשורת המקומית. אלא שבשנים האחרונות מתנגדי חיזבאללה מסתפקים בעיקר בהצהרות בתקשורת, בלי פעולה צבאית ממשית נגד הארגון.

ניכר שלאחרונה משהו בטון משתנה. לא רק הצהרות באולפנים, אלא גם צעדים רשמיים, החלטות ממשלה, וניסיון לשרטט מחדש את גבולות הלגיטימציה של חיזבאללה בתוך לבנון.
