למרות הודעת הביטול הדרמטית של הדיון בחוק הקמת ועדת חקירה לאומית, שתוכנן להתקיים מחר (חמישי) בוועדת החוקה, גורמים בכירים בקואליציה משדרים הבוקר מסר של הרגעה ומבהירים בשיחה C14 כי החוק רחוק מלהיקבר.
מסתמן: החוק להקמת ועדת חקירה לאומית לא יעבור בממשלה הנוכחית
3+לדברי אותם גורמים, הדחייה אינה נובעת מרצון למסמס את הקמת הוועדה, אלא מניהול סדרי עדיפויות דחוקים בלוח הזמנים הפרלמנטרי של סוף המושב. "סדר העדיפויות כרגע ממוקד בחוק פיצול סמכויות היועמ"שית ובסוגיית שיבוץ שופטי העליון", מסבירים בקואליציה.
"נשארו רק שני דיונים"
על פי הגורמים, חוק פיצול היועמ"שית דורש עוד מספר דיונים מעמיקים, בעוד שחוק ועדת החקירה נמצא בשלבים מתקדמים הרבה יותר: "נשארו בסך הכל דיון או שניים כדי להשלים את המלאכה. הדיון שבוטל יתקיים בשבוע הבא או בזה שאחריו. המטרה היא להעביר את החוק עוד במושב הזה, ובכל מקרה הוא יעבור בקדנציה הנוכחית".
3+החשש: ועדת חקירה ללא אמון הציבור
במרכז המחלוקת מול האופוזיציה עומדת שאלת הרכב הוועדה וזהות הגורם הממנה. בקואליציה מסבירים כי ההתעקשות על נוסח החוק הנוכחי נועדה למנוע מצב שבו בג"ץ הוא זה שיקבע את זהות החוקרים.
"אם בג"ץ יקים את הוועדה, יהיה לה אפס אמון בציבור שלנו", אומרים הגורמים. "לא תהיה לה שום משמעות, כי כחצי מהעם לא יאמין בה מלכתחילה. אנחנו רוצים ועדת חקירה שתהיה מקובלת על כולם ותגיע לחקר האמת".
3+בשורות הקואליציה מדגישים כי הצורך בחקירה הוא קריטי ונוגע לשאלות המהותיות ביותר של ביטחון המדינה: "אנחנו רוצים לדעת לאן הלכו 70 מיליארד דולר שהושקעו בעזה במשך שנים, לאן הלכו המשאבים, מה קרה במודיעין. אם בשעה חמש ורבע לפנות בוקר ראש השב"כ רונן בר היה מתריע – הכל היה נראה אחרת. חשוב לנו ולציבור לדעת מה קרה שם, ולא נרפה עד שזה יתברר".
יוזם החוק, ח"כ אריאל קלנר, ממשיך להפגין אופטימיות למרות לוח הזמנים הצפוף לקראת הפגרה. קלנר משוכנע כי יעלה בידו להשלים את החקיקה בשלוש קריאות, ובכך להבטיח את הקמת הוועדה במתכונת הממשלתית המוצעת, המעבירה את סמכות המינוי מהדרג השיפוטי לדרג הנבחר או המוסכם.
3+עיקרי הצעת החוק: מנגנון פוליטי ושיתוף משפחות שכולות
הצעת החוק של ח"כ קלנר מבקשת ליצור מודל חדש השונה מ"וועדת חקירה ממלכתית" הקלאסית (לפי חוק משנת 1959). על פי ההצעה, תוקם "ועדה ממלכתית-לאומית" לבדיקת מחדלי שבעה באוקטובר, שחבריה לא ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון.
הרכב הוועדה: שישה או שבעה חברים שימונו בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת. בהיעדר הסכמה, יקבע הרכב שוויוני בין הקואליציה לאופוזיציה.
מעורבות משפחות שכולות: לראשונה מוצע למנות ארבעה "מפקחים" מקרב המשפחות השכולות, שיוכלו להשתתף בדיונים ולהציע שאלות.
סמכויות הממשלה: הממשלה היא שתגדיר את נושאי החקירה ותהיה מוסמכת להרחיבם או לצמצמם.
