"הטלטלה בצמרת האיראנית בעקבות שורת החיסולים האחרונה היא צעד משמעותי, אך ייתכן שאינה מספיקה כדי להביא לקריסת המשטר", כך העריך היום (רביעי) המזרחן, יוני בן מנחם, אצל טל מאיר באולפן הבוקר. לדבריו, צמרת השלטון באיראן נשענת על שני מרכזי כובד עיקריים: הצמרת הצבאית של משמרות המהפכה, והמרכז הדתי-תאולוגי של כוהני הדת השיעים. בעוד הנשיא מסעוד פזשכיאן מתפקד כ"בובה" של משמרות המהפכה, הכוח האמיתי מצוי בידי הגנרלים ומועצות הדת.
3+"מה שישראל עושה כעת, חיסול הגנרלים של משמרות המהפכה, הוא מהלך נכון מאוד," מסביר בן מנחם, "אך מה שחשוב לא פחות הוא לחסל את ההנהגה הדתית השיעית הקיצונית". לדבריו, מדובר בכמאה כוהני דת המאיישים שלוש מועצות מפתח: מועצת המומחים, מועצת שומרי החוקה והמועצה לשמירת אינטרס המשטר. "המוסד מכיר אותם אישית ויודע היכן הם נמצאים. פגיעה בהם תשמוט את הבסיס התאולוגי של המשטר הקיצוני".
3+באשר למחאה האזרחית באיראן ולשאלת חזרתם של המפגינים לרחובות נגד כוחות הבסיג', מעריך בן מנחם כי קיימת "חלוקת עבודה" בין ירושלים לוושינגטון. בעוד שישראל פועלת לחמם את השטח ולפגוע בנוכחות המבצעית של כוחות הבסיג' ברחובות טהראן, המפגינים ממתינים לאות ולגיבוי ישיר מנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "התנאים עדיין לא הבשילו לחלוטין, וישראל עובדת חזק כדי לחסל את נוכחות משמרות המהפכה ברחובות, על מנת למנוע מעשי טבח כשהמפגינים יסתערו על מוסדות השלטון," ציין.
"קונספציה שגויה בלבנון"
לצד הזירה האיראנית, בן מנחם מביע דאגה עמוקה מההתנהלות הישראלית בזירה הלבנונית, ומצביע על פערים מודיעיניים לכאורה שמנעו עד כה את חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה החדש, נעים קאסם, ושדרת הפיקוד החדשה של הארגון.
3+"חיזבאללה החליט ללכת על מלחמת התשה נגד ישראל, וכרגע לא נראה שיש בצד שלנו חשיבה מחוץ לקופסה," מזהיר בן מנחם. לטענתו, למרות שכיבוש שטחים והקמת אזור חיץ בדרום לבנון הם צעדים מתבקשים וחשובים, הם לא יעצרו את ירי הרקטות שמשוגרות מאזורים צפוניים יותר, מעבר לנהר הליטני.
"לא ייתכן שמיליוני אזרחים בישראל יחיו תחת מלחמת התשה, בעוד שאר תושבי לבנון, שאינם תושבי הדרום או הדאחייה – ממשיכים בחייהם כרגיל," הוא קובע. הפתרון, לדבריו, דורש שינוי פרדיגמה מערכתי: "יש להכניס את כל לבנון למעגל האלימות, כדי שהאזרחים יקומו על חיזבאללה".
3+לשם כך, בן מנחם מציע לפעול בשני מישורים: יצירת פילוג בתוך העדה השיעית בין תנועת "אמל" בראשות נביה ברי לבין חיזבאללה, או מעבר לתקיפה נרחבת של התשתיות האזרחיות של מדינת לבנון. הוא פוסל על הסף את התקוות לפתרון דיפלומטי דרך בחירת "נשיא מתון" בלבנון: "זה טריק שנועד רק לעצור את המלחמה. לנשיא כזה לא תהיה שום יכולת אכיפה על חיזבאללה, ואם ינסה לפעול – הוא יחוסל, בדיוק כפי שקרה לבשיר ג'ומאייל ב-1982 ולרפיק אל-חרירי ב-2005".
