נשיא ארצות הברית טראמפ הודיע בסוף השבוע כי ארה"ב הפציצה מטרות צבאיות באי ח'ארג המקום שממנו מייצאת איראן כ-90% מהנפט הגולמי שלה. המהלך נועד להפעיל לחץ על טהרן לפתוח מחדש את מצר הורמוז. טראמפ הבהיר כי ארה"ב מוכנה להסלים אם יהיה צורך.
2+"אם איראן, או כל גורם אחר, יפריע למעבר החופשי והבטוח של אוניות במצר הורמוז – אשקול מחדש את ההחלטה הזו לאלתר", הזהיר. מנגד, מוג'תבא חמינאי הצהיר כי המצר יישאר סגור כ"כלי לחץ". במקביל דרש מפקד חיל הים של משמרות המהפיכה מכל ספינה המבקשת לחצות את המצר לקבל אישור מטהרן.
בשטח כבר מורגשת ההסלמה. איראן חסמה מכליות ותקפה אוניות מטען. מחירי הנפט זינקו והשווקים ברחבי העולם נכנסו לטלטלה. כוחות אמריקניים תוקפים ספינות הנחת מוקשים ומתקני נשק איראניים בניסיון למנוע ממנה למלכד את נתיב השיט. אבל גם לצי האמריקני יש מגבלות. הגנה על ספינות במצר הורמוז היא משימה מורכבת במיוחד.
2+הנתיבים הימיים שם ברוחב של כשלושה קילומטרים בלבד – צוואר בקבוק ימי שקל לאיים עליו. החוף ההררי והאיים שבשליטת איראן מאפשרים לה להסתיר מערכות תקיפה. גם אם חלק מהצי האיראני המסורתי נפגע, לכוחות משמרות המהפיכה עדיין יש יכולות אסימטריות: סירות תקיפה מהירות, מוקשים ימיים, צוללות קטנות ואפילו כלי נפץ קטנים. כל אלה מקשים מאוד להבטיח מעבר בטוח.
והבעיה הגדולה ביותר היא מוקשים ימיים. הסרתם יכולה להימשך שבועות. בינתיים העולם כולו תלוי במעבר הזה. דרך מצר הורמוז עוברת בערך חמישית מאספקת הנפט והגז העולמית. כל הפרעה שם מתגלגלת מיד למחירי האנרגיה ולכלכלה העולמית. לכן סגירה מלאה של המצר היא למעשה הכרזת מלחמה על העולם כולו.
2+אבל גם לאיראן יש מגבלות. היא אמנם מאיימת לחסום את המצר – אבל היא גם אחת מיצואניות הנפט הגדולות באזור. רוב הנפט שלה עובר דרך אותו נתיב ימי בדיוק. אם המצר נסגר לחלוטין, גם הנפט האיראני מפסיק לזרום והכנסותיה נפגעות קשות. גם השותפות הכלכליות המרכזיות שלה, כמו סין והודו תלויות במעבר הזה לאספקת אנרגיה. סגירה שלו תפגע בהן ישירות. איראן יכולה להרשות לעצמה להתעמת עם המערב. היא לא יכולה להרשות לעצמה להתעמת עם הלקוחות הגדולים שלה.
ולכן האסטרטגיה האיראנית בדרך כלל פשוטה: להשאיר את האיום באוויר. עצם האיום מעלה מחירי נפט, מלחיץ את השווקים ומפעיל לחץ פוליטי על המערב – וכל זה בלי לשלם את מחיר המלחמה. לכן בפועל איראן כמעט אף פעם לא סוגרת לחלוטין את מצר הורמוז. היא בוחרת באמצע: תפיסת מכליות, הטרדות של ספינות, תרגילים צבאיים באזור. מספיק כדי להזכיר לעולם שהיא יכולה לחסום את המעבר – אבל לא מספיק כדי לגרור מלחמה כוללת. כי בסופו של דבר, מצר הורמוז הוא לא רק נתיב ימי. הוא מנוף הלחץ החזק ביותר של איראן על העולם.
