קו ישיר מחבר בין בג"ץ, שמבקש לדון בעתירות נגד השר איתמר בן גביר, לבין שורה של חוקים קואליציוניים שהחלה לקדם היום (שני) הכנסת אחרי החופשה הכפויה בעקבות המלחמה. שני האירועים מתבצעים תוך כדי מלחמה ובאקלים אזעקות בלתי פוסק כתוצאה משיגורי טילים מאיראן ומלבנון.

אולם בעוד שנגד החוקים, חשובים ומהותיים עליהם התחייבה הממשלה, יוצאת האופוזיציה בשצף קצף, מכנה אותם "חוקי מריבה" ומלינה על כך שהדבר מתבצע תוך כדי מלחמה, מה שלדבריהם פוגע באחדות העם ולכידותו. על בג"ץ המחלוקת הם בוחרים לשתוקף אולי אפילו לעודד מאוחרי הקלעים. כי בזמן שהתותחים רועמים, וחצי משק מושבת, מה שלא יצאה לפגרה היא הצביעות.

נתניהו תוקף את בג"ץ: "אין לכם סמכות חוקית לדון בכך"
כי אם יש פה "מריבה" אמיתית היא לא נמצאת בכנסת. היא נמצאת בבניין ממול על הגבעה, שמבקש, דווקא בעת הזאת, להדיח שר מכהן בעל אופי ביטחוני מובהק, בעיצומה של מלחמה. בזמן שבו המשטרה נדרשת, כמו כל כוחות הביטחון, לעבוד בפול טיים ג'וב, בהגברת נוכחות, זינוק לאירועי נפילות, מלחמה עיקשת בפשיעה נגד אלה המבקשים לנצל את המצב ואת נטישת מבנים רבים שנותרו לא מאוישים בגלל המצב, ומאבק בפשיעה הלאומנית שמרימה את ראשה נוכח ההרס והחורבן שממיט חיל האוויר על טהרן וביירות.

החוקים שמקדמת הקואליציה, לקראת פגרת הפסח שממילא מתקרבת, הם לא חוקי מריבה אלא צו השעה. הם בין היתר נועדו לעצור את שלטון היועמ"שים, הפקידים והשופטים שלא מסוגלים לראות דבר וחצי דבר מעבר לפריזמה המשפטית הצרה בבועה בה הם חיים, דבר שכבר הפך למדיניות מסכנת חיים, לא פחות, עבור חיילי צהל והעורף בימים בהם נדרש מהם, ובצדק, להפגין חוסן.
מי שפוגע במרקם החיים ובהתנהלות התקינה של תושבי ישראל, והממשלה הנבחרת שנועדה לשרתו, הוא בית המשפט העליון, שבוחר לקדם דיונים ופסיקות הזויים תוך כדי מלחמה, לפניה ואחריה כאילו לא קורה כלום בחוץ, כאילו ששר לביטחון לאומי הוא טכנוקרט חסר מעש ונטול אחריות. אם כבר יש ביקורת על הממשלה הרי היא שלא עשתה די עד כה כדי לסייע לאזרחיה להתגונן מפני העריצות ושלטון המחלוקת שממיט עליה בית המשפט.
