החידוש האיראני במהלך המלחמה הן פצצות המצרר. הנשק החדש, בו נעשה שימוש נגד ישראל ומדינות המזרח התיכון, מקשה על המערכות ההגנה ורושם פגיעות בערי ישראל ומדינות האזור. בסעודיה ניתחו את האיום החדש וגם הסבירו מה הופך אותו ליעיל מול ניסיונות היירוט השונים.

פצצות המצרר כוללות כאלו המוטלות ממטוסים וממשגרי רקטות בעלי מספר רב של קנים. הבזקים של אור כתום נראים בשמיים בעת הטלת הפצצות הקטנות, שכל אחת מהן נושאת עד 5 קילוגרמים של חומר נפץ. הן משוגרות מגובה רב מראש הקרב של הטיל לפני שהן נופלות באופן אקראי על פני שטח רחב.
בעיה חמורה נוספת של הפצצה היא נפלים שנותרים בשטח לאחר תקיפה, משום שלפעמים לא כל הפצצות מתפוצצות באוויר ואלה שמגיעות לקרקע – הופכות למוקשים בשטח. במקרים אחרים, כלי הנשק תוכננו מבעוד מועד להתפוצץ בשלב מאוחר יותר, כאשר בשני המקרים הפצצות ששרדו נותרות חמושות ועלולות להתפוצץ בעת מגע – מה שהופך אותן לאיום חמור על כל הנוכחים באזור הנפילה.

מרבית הטילים הבליסטיים האיראניים נושאים כ-24 פצצות קטנות (עד 95 ק"ג של מצרר בלבד), בעוד שטיל מסדרת ה"ח'וראמשהר" החדשה של משמרות המהפכה יכול להיות מצויד בקיבולת מרבית של 80 פצצות (עד 400 ק"ג).
בתקשורת הסעודית דיווחו בנוסף כי איראן מכינה מספר גדול יותר של ראשי נפץ המסוגלים לשאת חימושים מתפצלים מסוג מצרר, כחלק מטקטיקה חדשה להתגברות על מערכות ההגנה הישראליות והאמריקאיות נגד טילים.

רשת CNN האמריקאית פרסמה ניתוח של מומחים בתחום אשר בחנו את דפוס השימוש בפצצות מצרר בשתי תקיפות איראניות נפרדות והבחינו כי הפגיעות התפרסו על פני שטח בקוטר של 12 ק"מ לערך. על פי הניתוח, הפצצות נפלו באופן אקראי על בתים, חנויות, כבישים וגנים.
פצצות מצרר כפופות לכללים הכלליים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אך הן לא נאכפו על ידי אף גורם משפטי בינלאומי מחייב עד לחתימה על האמנה בדבר חימושי מצרר בדצמבר 2008. יותר מ-100 מדינות הסכימו על נוסח האמנה שהתגבשה ב-2008 – הקובעת איסור מקיף על כלי נשק אלו.

בינתיים, בישראל עדיין לא מצאו פתרון לפצצות המצרר האיראניות. מפקד פקע"ר אמר אמש לחברי המועצה מקומית זרזיר, אשר ספגה פגיעה ישירה של טיל בשבוע שעבר, כי על פי התחקיר מי שהיה במרחב מוגן תקני לא ניזוק ולא נפגע – לכן הפתרון היעיל ביותר נגד כל איום רקטי שהוא הינו התמגנות וכניסה למרחב המוגן.
