גורמים רשמיים מטורקיה, מצרים, הודו ופקיסטן פנו להנהגה בטהרן בדרישה להפסיק את התקיפות בנתיב המים, אולם הם נענו בסירוב נחרץ ובמסר לפיו "הביטחון יהיה לכולם או שלא יהיה לאף אחד". המהלך האיראני נועד לאלץ את המדינות התלויות באנרגיה מהמפרץ להפעיל לחץ כבד על וושינגטון לעצור את המערכה הצבאית, תוך שימוש במצר כבן ערובה להישרדות המשטר, כך דווח היום (חמישי) בכלי התקשורת הלבנוני "אל-אח'באר".
2+לפי הדיווח, איראן הציבה תנאים נוקשים וחד-משמעיים להחזרת חופש השיט. בטהרן מסרבים להפריד בין התקיפות של ארה"ב וישראל על אדמתם לבין הביטחון הימי במפרץ הפרסי. גורמים איראנים הבהירו למתווכים כי כל עוד נמלי המדינה ותשתיותיה נמצאים תחת איום, אף כלי שיט מערבי לא יזכה למעבר בטוח.
לדברי איראן, "הביטחון יהיה לכולם או שלא יהיה לאף אחד. לא נאפשר לעולם ליהנות משלווה ומשגשוג בזמן שהעם האיראני נמצא תחת מתקפה ומצור. מצר הורמוז יישאר נעול בפני אלו המשתפים פעולה עם התוקפנות האמריקאית והישראלית, והפתיחה שלו מותנית בערבויות ברורות ובלתי הפיכות לסיום המלחמה והסרה מוחלטת של הסנקציות".
2+המסר הזה הופנה באופן מיוחד להודו ופקיסטן, התלויות בנפט מהאזור, מתוך הבנה שהן ימהרו להפעיל לחץ בוושינגטון כדי למנוע קריסה כלכלית פנימית. איראן רואה בחסימה "תגובה לגיטימית לטרור הכלכלי" ומזהירה כי כל ניסיון לפרוץ את המצור בכוח יוביל להבערת האזור כולו.
הסירוב האיראני מעיד על כך שהמשטר בטהרן החליט להמר על הכל. על ידי דחיית הפניות של מדינות שאינן נחשבות עוינות, איראן מנסה לייצר "חזית של נפגעים" שתדרוש מהנשיא טראמפ לסגת. המציאות שבה חברות ספנות בינלאומיות כבר החלו לעקוף את האזור מעידה כי המשוואה של "אין ביטחון לאף אחד" כבר מתממשת בשטח, והמחיר העולמי רק הולך ומאמיר.
2+מצר הורמוז הוא עורק החיים הצר ביותר והחשוב ביותר של הכלכלה העולמית, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט הגלובלית. לאורך עשורים איימה איראן לסגור אותו, אך המהלך של מרץ 2026 הוא חסר תקדים בהיקפו ובנחישותו.
מבצע "שאגת הארי", פגע קשות בתשתיות הצבאיות והכלכליות של טהרן. בתגובה, בחר המשטר להשתמש במיקום הגיאוגרפי שלו כדי להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה, בדרישה להכרה בריבונותו ובביטול כל המגבלות שהוטלו עליו.
