השינוי האסטרטגי במצבה של ישראל באזור הוא לא פחות ממדהים. בתוך שנתיים וקצת ממצב של טבעת חנק שסיכנה אותנו במאות אלפי טילים מאירן, חיזבאללה ועזה עברנו למצב שישראל תוקפת כרצונה כל מטרה באירן ולבנון, בשיתוף המעצמה הגדולה בעולם, והתגובה מציר הרשע רפה במיוחד.
2+וכך בשיא המלחמה עם איראן – מהכנה לשהייה במשך 3 ימים במרחבים מוגנים ללא מים וחשמל (גם אני רכשתי גנרטור ענק ומכוער שתופס מלא מקום ואין לי מושג מה לעשות איתו) הגענו למצב בו המסעדות שוקקות והמשק עומד להיפתח.
מישהו זוכר שאפילו אוהל מתריס של חיזבאללה לא העזנו לפרק? שרק לפני זמן לא רב הכינו אותנו לאלפי הרוגים, לבניינים שיקרסו במרכז? אה… והיה פעם משהו כזה שנקרא חמאס. שמילא את המדינה ברקטות ופשט על יישובנו.
2+ומכל אמפריית הרשע הזו כמעט ולא נותר דבר. חמאס כבר לא פקטור, החות'ים גוררים רגליים, חיזבאללה מצליח בקושי להטריד והאירנים שהגיבו במטח מסוכן של 200 טילים על ההתנקשות באסמאעיל הניה מגיבים על חיסול המנהיג העליון שלהם ביכולות דומות לחות'ים.
המשטר באיראן גוסס בגלל תהליכים גלובאליים ופנימיים, אבל למרות שקיווינו לבצע בו המתת חסד, זה תהליך שיקח כנראה קצת זמן. לפי כלל הערכות הוא בסוף דרכו ואנחנו פשוט עוזרים לזה לקרות.
2+כך שמותר לקוות למה שהיה עד לא מזמן מדע בדיוני – עולם ללא איום גרעיני עלינו, ללא פרוקסי טרור מאורגן וחובק עולם וללא מלחמות מול לבנון וחיזבאללה כל כמה שנים שמביאות לבידוד מדיני גדל והולך. עולם בו ישראל מעצמה ביטחונית וכלכלית משגשגת בה מדינות אירופאיות החוששות מרוסיה מתחרות על רכישת אמצעי ירוט ולחימה שהוכחו כטובים בעולם.
ובעולם כזה מדינות ערב ינהרו – לא לקלפיות – אלא להסכמי אברהם.
לכאורה מציאות שכל אחד יעדיף לחיות בה לא? אבל רק לא ביבי…
