המערכת הפוליטית בישראל מגיעה היום (שלישי) לקו הסיום של אחד השלבים הדרמטיים והמכריעים ביותר בדרך לבחירות לכנסת ה-26: בשעה 16:00 יתחדש הליך הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית, ובשעה 22:00 בדיוק יינעלו השערים. לאחר שבועות סוערים של משאים ומתנים מורכבים, חילופי האשמות, איחודים, פרישות ומאבקי כוח על כל מקום ברשימה, חלק הארי של המפה כבר התייצב – אולם שורה של הכרעות בעלות משקל אסטרטגי עדיין תלויות ועומדות בשעות הספורות שנותרו.
היום הראשון של ההגשות נחתם אמש, ומרבית המפלגות המרכזיות כבר התייצבו בפני ועדת הבחירות. בין הכוחות הפוליטיים שכבר קיבעו את דרכם הסופית בנפרד נמצאות "ישר!" של גדי איזנקוט ו"עמך ישראל" של עופר וינטר, צעדים שסתמו את הגולל על שורת תרחישי איחוד שנדונו עד הרגע האחרון. היום יושלם התהליך עבור הסיעות שטרם סיימו את ההגשה, כאשר מעל כל המתרחש מרחפת דרמת ענק בליכוד סביב רשימת השריונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הליכוד: השריונים עדיין בחוץ – ונתניהו הבטיח לחשוף אותם הבוקר
לאחר פריימריז סוערים במיוחד ומאבקים משפטיים שליוו את קביעת תוצאותיהם, נתניהו נדרש להשלים את הרכב הרשימה באמצעות משבצות השריון הנתונות בידיו – אלא שהמהלך נתקל בקשיים ובמחלוקות פנימיות בתוך התנועה.
נתניהו משיב לאולטימטום של בית הדין: נפרסם את השריונים בבוקר
בית הדין של הליכוד הציב דד-ליין ברור ודרש להעביר לחברי המזכירות את הצעת השריונים עד אמש בשעה 21:00, במטרה לאפשר להם לבחון את השמות לפני ההצבעה הרשמית. המועד פקע מבלי שנתניהו פרסם את הרשימה, ובהמשך הודיע ראש הממשלה כי יעביר את השמות הבוקר.
מאחורי העיכוב עומדת מצוקה ממשית: נתניהו ממשיך לתור אחר דמות ציבורית שתוכל לספק לליכוד ערך אלקטורלי עודף וממשי. על פי הדיווחים, שורה ארוכה של אישים שאליהם פנה השיבו בשלילה, והחיפוש אחר "אס" או "שובר שוויון" פוליטי נמשך עד הרגע האחרון ממש.
המשוריין הראשון של נתניהו הודיע: "לא אתמודד ברשימת הליכוד"
ההתפתחות המשמעותית ביותר אירעה מצידו של יזם ההייטק אורן דוברונסקי: נתניהו הציע לו שריון יוקרתי בעשירייה הראשונה של הרשימה לצד הבטחה לכהן כשר לענייני בינה מלאכותית, אך דוברונסקי הודיע כי לא יתמודד לכנסת. האפשרות שימונה בעתיד כשר מקצועי בממשלה עדיין עומדת על הפרק, אך מבחינת רשימת המועמדים נוצר חלל פנוי בעשירייה הפותחת שנתניהו מחויב לאייש.
המאבק סביב השריונים אינו מסתכם רק בזהות המועמדים החיצוניים. כל מקום שנתניהו מקצה פוגע ישירות בנבחרי הפריימריז, שכן שריון של מועמד דוחק את הנבחרים מטה. ככל שנתניהו יממש יותר משבצות שריון, כך גובר הלחץ והחשש בקרב המתמודדים המוצבים באזורים הגבוליים של הרשימה הריאלית. בשל כך הקרב כפול: נתניהו מבקש להביא קולות חדשים מבחוץ, בעוד אנשי המפלגה דורשים לוודא שהמחיר של דחיקתם אכן מוצדק בקלפי.
במקביל, ישיבת מזכירות הליכוד שנועדה לאשר את המהלך נדחתה, והוויכוח סביב אופן אישור השמות נמשך. נכון לשעות הבוקר, השאלה מי יאייש את המקומות שנותרו בידיו של נתניהו נותרה אחת ההכרעות הפתוחות והדרמטיות ביותר של יום סגירת הרשימות.
בנט ולפיד: החיבור הגדול בשמאל כבר נעשה
שאלת המפתח שהעסיקה את המערכת הפוליטית בשבועות האחרונים כבר הוכרעה: נפתלי בנט ויאיר לפיד הגיעו להסכמות והקימו רשימה משותפת שתיקרא "ביחד". מהלך זה שינה את מאזן הכוחות הפנימי באופוזיציה והציב גוש כוח מרכזי אחד אל מול מפלגתו של גדי איזנקוט.
אף שבמשך תקופה ממושכת נבחנו אפשרויות לאיחוד רחב וכולל יותר בשמאל, בחרו בסופו של דבר בנט ולפיד לרוץ יחד, בעוד איזנקוט שמר על עצמאות. מעתה ואילך, המאבק הפנימי במרכז אינו נסוב עוד על חיבורים אלא על השליטה וההובלה של המחנה, על פנייה למצביעי המרכז הרכים, ועל השאלה מי משתי המסגרות תצליח להביא קולות חדשים ולא רק להעביר מנדטים ממפלגה אחת לאחרת בתוך הגוש.
איזנקוט: "ישר!" הוגשה – והדלת לחיבור עם בנט נסגרה
גדי איזנקוט השלים את המהלך והגיש רשמית את רשימת "ישר!" לוועדת הבחירות המרכזית, ובכך חתם סופית את הדלת בפני ריצה משותפת עם בנט ולפיד. איזנקוט הצליח לקבץ סביבו נבחרת של שמות מוכרים, ובראשם חילי טרופר, שעזב את המסגרת שבה פעל לצד יועז הנדל, וכן חבר הכנסת לשעבר אלעזר שטרן. הצטרפותו של טרופר עמדה במוקד מאבק חריף ורווי יצרים בתוך מחנה האופוזיציה בימים שקדמו להגשה.
המשמעות האסטרטגית של הצעד ברורה לחלוטין: במקום ריצה של רשימת-על מאוחדת שתנסה להתמודד מול נתניהו, המרכז-שמאל מתפצל למספר מוקדי כוח עצמאיים – בנט ולפיד, איזנקוט, ליברמן, הדמוקרטים ובני גנץ – אם כחול לבן תישאר במרוץ.
ליברמן: רץ לבד – ומרענן את הרשימה
אביגדור ליברמן בחר שלא להצטרף לחיבור של בנט ולפיד ונמנע גם מאיחוד עם איזנקוט. מפלגת "ישראל ביתנו" מתמודדת באופן עצמאי לחלוטין, אך מציגה מתיחת פנים ושינוי משמעותי בהרכב המועמדים שלה.
עשרת המקומות הראשונים ברשימה כוללים את: אביגדור ליברמן, רפי בן שטרית, אל"מ (במיל') טליה לנקרי, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, שרון שרעבי, חמד עמאר, יבגני סובה, אלווירה קוליחמן וחבר הכנסת לשעבר מהליכוד דן אילוז, שהפך למבקר חריף וקולני של מפלגתו הקודמת. בהמשך הרשימה שובצו דמויות נוספות, ובהן הפעילה החברתית לילי בן עמי.
הרענון הפרסונלי נועד לאפשר לליברמן להרחיב את בסיס התמיכה של המפלגה מעבר לקהל המסורתי שלה, ולהתחרות ישירות על קולות של ציבור ימני, ממלכתי וליברלי. במקביל, ליברמן מתח ביקורת גלויה על הקרבות הפנימיים באופוזיציה והזהיר מפני מצב שבו מפלגות הגוש מתכתשות ביניהן ומעבירות קולות מצד לצד, במקום לפעול להגדלת כוחו של המחנה כולו.
וינטר: הלחצים לא עזרו – "עמך ישראל" הולכת לבד
אחת ההכרעות הדרמטיות ביותר במחנה הימין התקבלה כבר אמש: עופר וינטר עמד בלחצים כבדים והגיש את רשימת "עמך ישראל" כרשימה עצמאית לחלוטין. בכך נסתם הגולל על הניסיונות להביאו לריצה משותפת עם הציונות הדתית או להשתלבות במסגרת ימין רחבה.
פרסום ראשון: בליכוד שוקלים להציע הסכם עודפים לוינטר
לאורך הימים האחרונים הופעל על וינטר לחץ אינטנסיבי מצד גורמים שונים בימין, שחששו כי פיצול של קולות על אותו קהל יעד אידיאולוגי יוביל לאובדן קולות ולסכנה של ממש מתחת לאחוז החסימה. מנגד, וינטר התעקש לייצר אלטרנטיבה חדשה ולשלב אנשים שלא היו חלק מהממסד הפוליטי הישן.
הגשת הרשימה העצמאית של וינטר מעמידה את סוגיית אחוז החסימה במוקד קמפיין הימין: לפי סקרי דעת קהל מהתקופה האחרונה, הן "עמך ישראל" והן "הציונות הדתית" נמצאות בטווח המסוכן והרגיש של סף הכניסה לכנסת.
סמוטריץ' ופייגלין: התאחדו – וכעת אבי מעוז על הפרק
בצלאל סמוטריץ' הצליח לחתום על הסכם ריצה משותפת עם משה פייגלין ומפלגת "זהות", אך כשל בניסיון לצרף את וינטר. הציונות הדתית וזהות ירוצו יחד ברשימה אחת, כאשר פייגלין שובץ במקום גבוה לצד מועמדים נוספים מאנשיו.
לשעות האחרונות של הגשת הרשימות נותרה פתוחה שאלה אחת: מגעים המתנהלים לצירופו של יו"ר נעם לישראל, אבי מעוז, למסגרת המאוחדת. נכון לבוקר זה האפשרות עדיין נבחנת. אם המהלך לא ייצא לפועל, מחנה הימין יתייצב לבחירות כשהוא מפוצל לשורת מפלגות: הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית–זהות, עמך ישראל ומפלגות קטנות נוספות.
בן גביר: עוצמה יהודית ממשיכה לבד
איתמר בן גביר בחר שלא לחדש את הברית עם סמוטריץ' ומוביל את "עוצמה יהודית" כרשימה עצמאית לחלוטין – מציאות שונה בתכלית מזו של מערכות הבחירות הקודמות שבהן רצו יחד. במקביל, האפשרות שעלתה לצירופה של מאי גולן, שנדחקה בפריימריז בליכוד למקום לא ריאלי, ירדה מהשולחן לאחר שגולן הודיעה רשמית כי לא תתמודד בבחירות הקרובות.
מעבר לכך, עוצמה יהודית תידרש להסדיר את סוגיית האות שתוצב על פתק ההצבעה שלה: מאחר שבפעם הקודמת התמודדה במסגרת משותפת עם הציונות הדתית, סוגיית האותיות של המפלגות המתפצלות והחדשות הפכה לחלק בלתי נפרד ממאבקי יום ההגשה.
יהדות התורה: חילופי דורות בצמרת
טלטלה עמוקה במיוחד נרשמת ביהדות התורה, שעוברת שינוי היסטורי בצמרת לאחר עשורים שבהם הונהגה בידי אותם שמות מוכרים. בדגל התורה הליטאית הוכרע על חילופי דורות מלאים: חברי הכנסת הוותיקים משה גפני ואורי מקלב אינם צפויים להמשיך לכנסת הבאה, וח"כ יעקב אשר מיועד לתפוס את ההנהגה הבכירה.
במקביל, באגודת ישראל החסידית התרחש מהפך פנימי: האדמו"ר מבעלזא הכריע על החלפתו של סגן שר התקשורת ישראל אייכלר באליקים שטארק, ובכך מסתיימת תקופת כהונתו הממושכת של אייכלר כנציג המרכזי של החסידות.
לצד זאת נמשך המאבק המתוח בין דגל התורה לאגודת ישראל על חלוקת המקומות, כאשר הדיווחים האחרונים מצביעים על מתווה פשרה שבו דגל התורה תקבל שישה מקומות מתוך העשירייה הראשונה, ואגודת ישראל תקבל ארבעה. הרשימה החדשה שתוגש תהיה שונה באופן מהותי מההרכב שליווה את הציבור החרדי לאורך שנים.
ש"ס: הרשימה נסגרת לקראת ההגשה
תנועת ש"ס המתינה אף היא לשעות האחרונות כדי לסגור סופית את רשימתה. מועצת חכמי התורה כונסה כדי להכריע בהרכב, כאשר המגמה המסתמנת היא שילוב מדוד של פנים חדשות לצד שימור עיקר השדרה הפרלמנטרית המנוסה.
בין המועמדים החדשים שעלו נמנים יוסף אלנתנוב, נציג הקהילה הבוכרית, וסא"ל (במיל') דרור עמוס. מנגד, התעוררו סימני שאלה סביב עתידם של חלק מחברי הכנסת המכהנים, אך המפלגה נמנעה מטלטלה רחבה בצמרת בנוסח זו שנרשמה ביהדות התורה, ובחרה בריענון נקודתי ומבוקר.
גנץ: כחול לבן נאבקת על מקומה
בני גנץ מגיע לישורת האחרונה במצב פוליטי רעוע ומורכב במיוחד. מפלגת "כחול לבן" נעה בסקרים שונים סביב רף אחוז החסימה ומעבר לו כלפי מטה, בעוד כל הניסיונות לגבש מסגרת פוליטית רחבה יותר כשלו.
אחרי שנים של שותפות – גנץ נפרד מחבר כנסת נוסף
החיבור הפוטנציאלי עם גלעד ארדן ירד מן הפרק לאחר שארדן הודיע על פרישה מהמרוץ. חבר הכנסת מיכאל ביטון עזב אף הוא את המפלגה, ומנגד גנץ צירף לשורותיו את ראש עיריית בית שמש לשעבר, עליזה בלוך.
השאלה המכרעת היא האם כחול לבן תתייצב לבחירות במבנה הנוכחי או שתירשם הפתעה של הרגע האחרון. החלטתו של גנץ נושאת השפעה קריטית על גוש המרכז-שמאל כולו: התמודדות שלא תצלח את אחוז החסימה עלולה להוביל לשריפת רבבות קולות שלא יזכו לייצוג.
הנדל וזליכה: החיבור הקטן שמנסה לשרוד
יועז הנדל וירון זליכה התקדמו לעבר גיבוש מסגרת משותפת, לאחר שחילי טרופר החליט לחבור לאיזנקוט. בימים האחרונים נבחנו תרחישים שונים של חיבורים בין הנדל, זליכה, איילת שקד, גנץ וגורמים המזוהים עם מחאות ארגוני המילואים.
גזרת המפלגות הקטנות נותרה הזירה הפעילה ביותר למגעים של הרגע האחרון, שכן עבור רשימות אלו, איחוד עשוי להכריע בין ריצה בעלת סיכוי מעשי לבין התרסקות ודאית מתחת לרף החסימה.
הדמוקרטים: הרשימה כבר הוגשה
מפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן הקדימה והגישה את רשימתה הרשמית לוועדת הבחירות כבר ביומה הראשון של ההרשמה. בניגוד לטלטלות באופוזיציה, המפלגה מתייצבת ליום האחרון ללא סימני שאלה סביב המסגרת שבה תתמודד.
כך פועל המנגנון הסודי של מפלגת "הדמוקרטים" נגד בנט ואיזנקוט
גולן ניצב בראש הרשימה, ולצידו דמויות מפתח מהמחנה ובהן נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן. לאחר שלפיד בחר לחבור לבנט, נותרו "הדמוקרטים" ככוח הפוליטי המרכזי של השמאל הציוני-יהודי שמתמודד באופן עצמאי.
המפלגות הערביות: איחוד מצד אחד, רע"ם בנפרד
שינויים מבניים נרשמו גם בזירה הפוליטית הערבית. מפלגות חד"ש, תע"ל ובל"ד פעלו במטרה להתייצב ברשימה משותפת מאוחדת, בעוד מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס ממשיכה במסלול עצמאי ונפרד.
ברע"ם נרשם מהלך יוצא דופן כאשר סגן השר לשעבר יואב סגלוביץ' שובץ לצדו של עבאס, והמפלגה ביקשה להתמודד תחת האותיות "עם". מנגד, ברשימה המאוחדת של חד"ש-תע"ל-בל"ד נרשמו חילופים של הרגע האחרון בהרכב המועמדים, לאחר שבועות של מגעים פנימיים קדחתניים.
"הציבור החרדי": גם אישה ברשימה
במקביל למפלגות הוותיקות, מסגרות חרדיות אלטרנטיביות מנסות לגייס תמיכה מתוך חוסר שביעות רצון בקרב חלקים מהציבור החרדי. התפתחות חריגה במיוחד נרשמה במפלגת "הציבור החרדי", שהודיעה על צירופה של ד"ר נחומי יפה – מהלך תקדימי ויוצא דופן בהתחשב בכך שיהדות התורה וש"ס שוללות לחלוטין שילוב נשים ברשימותיהן. במקביל פורסם כי ראשי המפלגה ניסו לגייס לשורותיהם את חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, במטרה לפרוץ את גבולות המגזר.
שרן השכל: "ישראל תחילה" ממשיכה במרוץ
חברת הכנסת שרן השכל ממשיכה בהתמודדות בראש מפלגת "ישראל תחילה", אף שבסקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה התקשתה הרשימה להתקרב לאחוז החסימה. ג'ונתן פולארד, שהביע תמיכה פומבית בהשכל ובמפלגתה, אינו נכלל בין המועמדים ברשימה. המבחן המרכזי של המפלגה יהיה ניסיון לייצר מומנטום במהלך הקמפיין שיאפשר לה לזנק אל מעבר לרף הנדרש.
ויש עוד עשרות רשימות קטנות
לצד המפלגות המרכזיות התופסות את הכותרות, הליך ההגשה בוועדת הבחירות כולל שורה ארוכה של עשרות רשימות קיקיוניות וקטנות, שרובן אינן מוכרות לציבור הרחב. כבר ביום ההגשות הראשון התייצבו מועמדים ומפלגות צבעוניות, והיום צפויות רשימות נוספות להשלים את הרישום. ריבוי זה אינו רק אנקדוטה: כל פתק הצבעה הניתן לרשימה שאינה עוברת את אחוז החסימה מגדיל את מספר הקולות שהולכים לאיבוד ואינם נספרים בחלוקת המנדטים, ולכן המאבק להורדת מפלגות אלה מהמגרש יימשך גם לאחר נעילת הרשימות.
הקרב שאף אחד כמעט לא מדבר עליו: האותיות בקלפי
לצד שמות המועמדים והחיבורים הפוליטיים, מתנהל מאחורי הקלעים קרב טכני אך בעל חשיבות שיווקית וקמפיינית אדירה: האותיות שיוטבעו על פתקי ההצבעה בקלפי. מפלגות ותיקות נהנות מזכות ראשונים לשמר את האותיות המסורתיות שלהן, אולם רשימות חדשות – כמו "ישר!", "עמך ישראל" ו"ביחד" – נדרשות לבחור סימול אותיות חדש.
גם מפלגות שהתמודדו בעבר במסגרת מאוחדת ומתפצלות כעת, כמו עוצמה יהודית, חייבות להסדיר את האותיות שישמשו אותן. בשל כך, חלק מהרשימות שמרו את דרישותיהן בסודיות מוחלטת עד למעמד ההגשה: במציאות שבה אותיות קצרות, קליטות ובעלות משמעות הן נכס אלקטורלי, האות שעל הפתק הופכת לכלי במאבק הפוליטי.
מה עוד יכול להשתנות היום?
אף שקווי המתאר המרכזיים כבר ברורים, מספר מוקדים נותרים תחת מעקב צמוד עד לשעות הערב: בראש ובראשונה, חשיפת השריונים של נתניהו וקביעת המבנה הסופי של רשימת הליכוד. השלמת הרשימות החרדיות בש"ס וביהדות התורה וסגירת חלוקת המקומות הסופית. ההכרעה האם אבי מעוז יצטרף לאיחוד של סמוטריץ' ופייגלין. מהלכים או פרישות של הרגע האחרון בקרב מפלגות קטנות המצויות מתחת לאחוז החסימה.
לעומת זאת, שורת איחודים שנדונו בעבר ירדו סופית מסדר היום: וינטר הגיש את רשימתו העצמאית, איזנקוט הגיש את "ישר!", ובנט ולפיד כבר חתמו על ריצה משותפת. מרגע שהוגשו הטפסים, מרחב התמרון והמשא ומתן של גורמים אלה ננעל לחלוטין.
ומה קורה אחרי שהשערים נסגרים?
בשעה 22:00 ייחתם חלון ההגשה, אך הפעילות המשפטית והמנהלית תימשך. ועדת הבחירות המרכזית תחל בבדיקה מדוקדקת של כשרות המועמדים, הרשימות, הכינויים הרשמיים והאותיות שהתבקשו. בהמשך צפויות להתברר עתירות ודרישות לפסילת מועמדים או רשימות שלמות, ככל שיוגשו כאלה. ההגשה הערב מהווה נקודת אל-חזור פוליטית, אך המערכת המשפטית עוד תמשיך לעסוק בתוצאותיה.
עבור המפלגות עצמן, מחר בבוקר ייפתח משחק חדש לגמרי: השאלה "מי רץ עם מי" תפנה את מקומה לחרדה סביב השאלה "מי עובר את אחוז החסימה". רשימות המגרדות את הרף יהפכו למוקד לחץ אינטנסיבי, שכן נפילה של רשימה אחת עשויה להטות את גורל הגושים כולם.
בגוש הימין ייפתח מאבק ישיר בין הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית–זהות ועמך ישראל, כאשר כל מפלגה תנסה להבטיח את בסיסה תוך שאיבה מאותו מאגר קולות, תחת איום שריפת מנדטים.
שמאל ובאופוזיציה יתחולל קרב מקביל בין בנט–לפיד, איזנקוט, ליברמן, הדמוקרטים וגנץ. ליברמן כבר הזהיר מפני "קניבליזם" פנים-גושי – תרחיש שבו מפלגות שואבות זו מזו בלי להגדיל את כוחו הכולל של הגוש מול הקואליציה.
בשלב הבא יגובשו הסכמי עודפים, שיסמנו שיתופי פעולה אלקטורליים וקרבה פוליטית לקראת יום הבוחר, ואחריהם ייפתח הקמפיין במלוא עוצמתו: עימותים תקשורתיים, מאבקי מסרים וקרב ישיר על תמונת המועמד המוביל להרכבת הממשלה. מועד הבחירות נקבע ל-27 באוקטובר, כך שמרגע סגירת השערים הערב יישארו שבעה שבועות בלבד עד לפתיחת הקלפיות.
בשעה 22:00 בלילה המפה הפוליטית תחדל מלהיות תאורטית: כל מפלגה תישאר עם השמות שבחרה, האיחודים שהשלימה – והוויתורים שעשתה. משם תצעד המערכת ישירות למערכה הגורלית על אחוז החסימה ועל מאזן הכוחות שיכריע מי ירכיב את ממשלת ישראל הבאה.
