ממשלת בריטניה אישרה אמש (שלישי) למשטרת לונדון לאסור מצעד פרו-איראני שתוכנן להיערך בשבת הקרובה במרכז העיר, זאת בעקבות חשש כבד להפרות סדר על רקע המתיחות הגוברת במזרח התיכון.

שרת הפנים הבריטית שבאנה מחמוד הודיעה כי העניקה למשטרת המטרופוליטן של לונדון סמכות להוציא צו איסור למצעד השנתי של "יום אל-קודס". מדובר בצעד חריג, שכן זו הפעם הראשונה מאז 2012 שבה נאסר מצעד מחאה בבריטניה.
לדברי מחמוד, ההחלטה התקבלה כדי למנוע "הפרות סדר חמורות", בשל היקף המחאה הצפוי והחשש מעימותים בין מפגינים למפגיני נגד. עם זאת, הרשויות הודיעו כי ייתכן שתותר מחאה סטטית במקום אחד בלבד, תחת תנאים מחמירים.

במשטרה הסבירו כי מצעד אל-קודס נחשב השנה ל"טעון במיוחד". לדבריהם, האירוע מקורו באיראן והוא מאורגן בלונדון על ידי גוף שנחשב תומך במשטר האיראני.
לדברי סגן מפקד המשטרה אדה אדלקן, האיסור חל הן על מצעד אל-קודס עצמו והן על מצעדי נגד הקשורים אליו, והוא יישאר בתוקף למשך חודש החל מהשעה 16:00 ביום ההכרזה.
אדליקן ציין כי בשנים קודמות כבר נרשמו מעצרים במהלך המצעד בגין תמיכה בארגוני טרור ובגין עבירות של שנאה אנטישמית. לדבריו, למרות שמשטרת לונדון אבטחה בעבר מאות הפגנות מכל הקשת הפוליטית כולל עשרות הפגנות פרו-פלשתיניות והפגנות בעד ונגד המשטר האיראני – השנה ההערכה היא כי האירוע מעלה "סיכונים ואתגרים ייחודיים".

המצעד מתקיים מדי שנה במהלך חודש הרמדאן ונקרא על שם המילה הערבית "לירושלים". הוא נוסד בשנת 1979 ביוזמת האייתוללה האיראני הראשון, רוחאללה ח'ומייני.
האירוע מעורר מחלוקת זה שנים. המארגנים טוענים כי מדובר בהפגנה פרו-פלשתינית, אך בעבר נשמעו בו קריאות להשמדת ישראל ואף הונפו דגלים של ארגון הטרור חיזבאללה.

בקרב המערכת הפוליטית בבריטניה גבר הלחץ למנוע את קיום האירוע. חברת הפרלמנט ממפלגת הלייבור שרה סאקמן הייתה בין הראשונות שקראו לאסור את המצעד, וטענה כי אין לו מקום בחברה הבריטית וכי הוא כולל קריאות לשנאה.
סאקמן, המכהנת גם כשרת בתי המשפט, אמרה כי מפגינים "לא צריכים לצעוד ברחובות לונדון ולקרוא לשנאה ועוינות נגד המדינה". לדבריה, מדובר בהתנהגות "אנטי-ביריטית לחלוטין".

קריאתה הצטרפה למכתב שעליו חתמו כ-90 חברי פרלמנט ועמיתים מבתי המחוקקים השונים, שקראו למשרד הפנים לעצור את קיום המצעד. גם ארגונים יהודיים בבריטניה דרשו לאסור את האירוע.
מנגד, מארגני המצעד טענו כי מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי. דובר הארגון פייסל בודי אמר כי אם האיסור אכן ייכנס לתוקף, יהיה זה "יום עצוב לחופש הביטוי ולחופש ההתכנסות". לדבריו, המצעד מתקיים זה ארבעה עשורים באופן שקט וללא אלימות. לדבריו, האירוע נועד להביע תמיכה בפלשתיניפ וב"מדוכאים ברחבי העולם".
